והנה שאל הרב החריף מו"ה מאיר בראם נ"י דאין זו דמיון דשם י"ל דאביהם הניח להם שישתמשו בשוה אבל בכור ופשוט שהתורה אמרה לא יוכל לבכר א"כ שוב אסור לומר שישתמשו בשוה ומה מועיל מה שהניח להם ע"ד כך. ולכאורה יפה שאל. והנני יוסיף דלדברי המהרי"ט אכתי יקשה למה נקט בכור ופשוט לתני בשניהם פשוטים. ולפענד"נ דבאמת זה אינו בכלל לא יבכר דאם נימא דאין לבכור קודם חלוקה שוב לא עבר על לא יבכר אם לא יחלוקו הנכסים והתורה לא אמרה רק כשיחלקו הנכסים אז לא יבכר ואף אם נימא דיש לו לבכור קודם חלוקה אפ"ה כיון דבשבח אינו נוטל פי שנים דהו"ל ראוי ואף דבשבחא דאתי ממילא נוטל פי שנים כמבואר בסי' ער"ח אפ"ה נראה דכל שעדן לא השביחו יכול האב לבכר מידי דהוה אבכור שקדושתו מרחם וכ"ז שלא יצא לאויר העולם מותר להטיל בו מום ה"נ מה שלא הושבח עדן יכול לבכר ומה גם שלא אמר בפירוש רק שהניח להם בסתם ודעתו שישתמשו בהם בשוה כנלפענ"ד ולכך נקט בכור ופשוט בדוקא וז"ב והיא הערה חדשה:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע״ג סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.