שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ע׳ סימן א׳

בענין קבוע כמע"מ במקום דיש חזקה להיפך המסייע להרוב. הנה מקור הדבר הוא בפסחי' דף ט' ע"ב תשע ציבורין של מצה ואחד של חמץ ואתא עכבר ושקיל ולא ידעינן אי מצה שקיל אי חמץ שקיל היינו תשע חניות ופירש רש"י דהאבעיא קאי לענין בדיקה והתוס' הקשו דא"כ היאך פשיט מתשע חניות דשם הוה ספיקא דאוריי' וכאן אינו רק ספק דרבנן וכתבו דמיירי בלא ביטל וע"ז הקשו דלוקמא הבית בחזקת בדוק דגבי תשע חניות ליכא חזקת היתר ומשמע דבמקום שיש חזקה לא שייך קבוע. ובאמת שלכאור' צ"ב דכיון דרוב עדיף מחזקה וגלתה התור' דבקבוע לא אזלינן בתר רוב א"כ מכ"ש בתר חזקה [ומצאתי בפרמ"ג סי' ק"י שהעיר בזה ושמחתי] וא"ל דהא יש רוב וחזק' דז"א דכיון דלענין רוב אינו נחשב רוב כיון דנקבע איסור א"כ אף שיש חזקת בדוק מ"מ נקבע האיסור כאן וא"ל דע"ז גופא אנו דנין כיון דיש חזקת בדוק אמרינן דלא נקבע איסור כאן ומרוב ההיתר בא והו"ל רוב וחזקה להיתר דאכתי צ"ב דמה מועיל חזקת הבית שהוא בדוק לענין הככר הלז והרי אם היו מוצאי' הככר בפי העכבר או בבית והיינו דנין לענין אכילה בודאי היינו דנין כמע"מ דהא אקבע האיסור וכמ"ש התוס' בעצמם דמיירי לענין אכילה וא"כ מה מועיל חזקת הבית לענין הבדיק' הא אין הספק נולד בעצמו' הבית רק בשביל סבת הככר ששקל העכבר והככר הלז אקבע לו שם איסור דהוה כמע"מ והדבר תמוה מאד. וראיתי בפני יהושע שהאריך לתמוה על דברי התוס' מטעמי' אחרים ותמהני דלמה לא הרגיש בזה. והנרא' מזה עפ"י דברי הט"ז ביו"ד סי' ק"א ס"ק י"ד שכ' בזה"ל אבל אין לומר הטעם דכל קבוע כמע"מ דכאן יש לפניך שני קביעות האחד החלק הנחתך והשני שנשאר שלא נחתך א"כ טפי ראוי לומר שהאיסור בחלק שנחתך כי חלק זה הרוב נגד הקבוע השני. והנה דברי הט"ז קשים להולמם דבכל קבוע לא אזלינ' בתר רוב מטעם דאמרי' דקבוע כמע"מ ומדוע כאן נתלה דהוא בחלק הרוב וכעת מצאתי בזרע יצחק על משניות פ"א דערלה שתמה בזה וכתבתי בגליון הש"ע שלי דכוונת הט"ז דבשלמא כשאנו דנין על אותה החתיכ' אם הוא כשר או טרפה שפיר אמרי' דכל קבוע כמע"מ ולא אזלי' בתר רוב דהא אקבע החנו' דטריפ' כמו החנו' של היתר אבל שם אין אנו דנין על אותה החתיכ' דזו ממנ"פ מותרת דהרי נחתך רק דאנו דנין אם נקבע האיסור בחלק שנחתך או בחלק שנשאר א"כ יותר ראוי לתלות דהוא בחלק הרוב דהא הרוב נחתך וגם הרוב אקבע כאן ואף דעי"ז נתיר השאר דאמרינן דנתרסק ובטל החשיבו' מ"מ זה בא ממילא אבל פשיט' דיש לתלות בהרוב דאין אנו מוציאין הדבר מהקביעו' ולפ"ז כאן נמי בשלמא כל שהיינו צריכין לדון על הככר עצמו אם מותר באכיל' שפיר אמרי' כיון דגם החמץ אקבע כאן וקבוע כמע"מ אבל כל שאנו דנין על הבית אם צריך בדיקה שפיר אמרינן כיון דיש לפניך שני קביעו' של מצה ושל חמץ והמצ' היא הרוב מה"ת לתלו' דשקל מן החמץ טפי יש לתלות דמחלק המצה שהוא הרוב בא לכאן כיון דהבית בחזקת בדוק: