ובזה יש ליישב קושית התוס' דא"כ מה מביא ממה דחזר רבי ועשה כרשב"ג דחזר בו מבטלו מבוטל ודלמא שאני לי' בין ממון לאיסור ולפמ"ש א"ש דהנה כל הטעם דיש חילוק בין ממון לאיסור הוא דבממון הפקר ב"ד הפקר כפירש"י ולפמ"ש נעשה כשל תורה. והנה כבר נודע מ"ש הג"פ סי' ק"כ דהפקר ב"ד הפקר אמרו ולא קנין דאין להם כח להקנות רק להפקיר ולפ"ז שפיר דייק משם דס"ל לרבי דגם בטלו מבוטל לא אמרי' דמה כח ב"ד יפה דל"ש לחלק בין ממון לאיסור דניהו דהפקירו הב"ד מה שטעו אבל במה נקנה להלוקח או להמוכר דאין להם כח להקנות וא"כ שייך אונאה דעיקר אונאה היא מה שהמוכר או הלוקח נתאנה וניהו דהפקירו המעות אבל במה קנה הוא וע"כ דמה כח ב"ד יפה אלים כ"כ שא"צ להחזיר א"כ גם באיסור כן משא"כ גבי אפוטרופוס דעיקר ההפקר הוא במה שהקנו לכל אחד הרוח כפי הברירה שבררו וא"כ י"ל כיון דבררו נעשה הפקר והקנו לכל אחד מההפקר דל"ש כאן קנין ולא הפקר דא"כ לא עשו כלום וגם כיון דיכלו להפקיר שוב זכו האפטרופסין להם דאף בקטן מועיל זכיית אחר בעדו וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ז סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.