שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ו סימן ח׳

ובזה נלפענ"ד דזה סברת הט"ז דהט"ז סובר ניהו שאתחזיק כאן חלב אבל הירך הוא בחזקת היתר וא"כ כשמעיד העד שניקר החלב א"כ הירך עצמו בחזקת היתר כמו שהיה והדבר דומה למ"ש התוס' יבמות פ"ב דל"ש חזקת איסור בתערובות שהרי באמת ההיתר כמו שהיה רק שנפל בו איסור וא"כ כשהעד מעיד שהוסר האיסור הרי ההיתר כמו שהיה ולפ"ז מה ענינו לחתיכת בשר שהוא כלו דם וכל שהעד מעיד שיצא מחזקת איסור אינו נאמן ומכ"ש בנ"ד דודאי שייך חזקת איסור וע' בפ"מ בפתיחה להלכות מליחה. עוד נ"ל דבר חדש דכאן אף שהוא ספק דרבנן יש להחמיר דהנה תר"י כתבו בברכות פ"ב גבי טעה באמצע הפרק חוזר לראש שהקשו דהא ק"ש דרבנן וכתבו דדוקא בשלא קרא כלל הוא דאינו חוזר וקורא דק"ש דרבנן אבל כל שהתחיל לקרות אפילו שמואל מודה שיש לו לתקן כשטעה כיון שהתחיל ע"ש וא"כ ה"ה כאן דדוקא אם ספק אם מלחה יש להקל כיון דהוה ספק דרבנן דהא כבר נתבשל אבל כאן שהתחילה למלוח וספק אם נמלח כהוגן וכשיעור שיש לו לתקן וא"ל דל"ד דשם אפשר לתקן וכאן אי אפשר לתקן דז"א דגם כאן כיון שאם היה נולד הספק בעת שנמלח היינו מחמירין להשהותו עוד כיון שהתחיל למלוח ובפרט שאין די בח"י מינוטין וצריך לשהות שעה במלח וא"כ כל שבעת שנולד הספק היינו מחמירין אף שהוא דרבנן א"כ גם כעת מחמרינן. עוד י"ל לפמ"ש הבית יעקב דבתחלת מליחה ותחלת בישול הוה ד"ת א"כ אז אם היה נולד הספק אם נשתהה שיעור מליח' היינו מחמרינן דהו"ל ספק תורה וממילא גם כשנודע לאחר שנתבשל מחמרינן בזה הספק וע"כ לא מקילינן בספק דרבנן רק אם הספק הי' כלו דרבנן אבל כאן בתחלתו הוא ספק תורה ומחמרינן א"כ מחמרינן בזה הספק גם כשנודע אח"כ ודו"ק. ויש להוסיף בזו לפמ"ש מהר"ש חיון דבספק אם בירך ברהמ"ז מברך אף ברכה ד' מטעם דלא ליתו לזלזולי בדרבנן והובא במג"א סי' קפ"ד מכ"ש כאן דבתחלת מליחה מחמירין בזה הספק מחמרינן בסופו ג"כ וז"ב ודו"ק: