שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ו סימן ו׳

והנה דרך אגב אמרתי לבאר במ"ש הריב"ש והועתק בש"ע סי' ע"ב סעיף ד' דהריאה א"צ חיתוך אבל נהגו לקרעה ולפתוח הקנוקנות הגדולים שבה ומנהג יפה הוא ובריב"ש ביאר הטעם דדוקא בלב אמרו קורעו ומוצי' את דמו ולא בריאה ואני תמה למה לא כ' הריב"ש דהריאה בכלל בני מעיים המבואר סי' ע"ה דאין מחזיקין דם. הן אמת דלפמ"ש הט"ז והש"ך שם י"ל דדוק' הדרא דכנת' והדומה מה דחשיב שם בפכ"ה דהוא בכלל בני מעיים ולא שאר דברים א"כ ה"ה ריאה. ומצאתי להרשב"א בחולין דף ט' שכ' בהא דמצא ב"מ נקובים דתלינן בזאב וכ' הר"י הלוי דהריאה אינה בכלל ב"מ כמו דאמרו אין מחזיקין דם בב"מ ואפ"ה אין הריאה בכלל והרשב"א כ' דאין ראיה משם דשם מפורש תרגמ' אכרכשת' ואב"מ והוא כדברי הט"ז שם. והנה מדברי שניהם מפורש דהריא' אינה בכלל ב"מ ומחזיקין דם ומהתימה על הריב"ש והב"י והש"ע שלא הזכירו מזה כלום וע' ט"ז סי' ס"ט ס"ק י"ג שכ' הדין דריאה ולא הזכיר מהריב"ש והש"ע כלל. ומה שאני תמה על הר"י הלוי והרשב"א שלא הזכירו הא דאמרו בחולין דף ל"ב ל"ש אלא ריאה דתלוי חיותא בקנה אבל ב"מ לא ושם אמרו מ"ל ריאה מ"ל ב"מ אלמא דריאה לאו בכלל ב"מ. אמנם אח"כ אמרו שם ש"מ מדר"ל מזמנין ישראל על ב"מ ואין מזמנין נכרי היינו משום הריאה שהוא בכלל ב"מ א"כ מבואר דהריאה בכלל ב"מ וע' בחידושי ר"ן שם וע"ש שכ' דא"א לומר דלב תלוי בקנה דא"כ הוה כמתה לגמרי ואיך יתיר הוושט אח"כ. והנה מזה ראיה לשו"ת זקני הח"ץ דבלב הוא עיקר החיות וכל שאין לב הוה כמתה לגמרי דאל"כ אף שהלב מת מ"מ יכול הוושט להתיר ואף דאפשר לומר דניטל הלב לגמרי גרע טפי ויכולה לחיות לא מסתבר ואדרב' אם הי' הלב רק שמת הוה עדיף טפי מלא הי' לו לב כלל עכ"פ זה ברור דהריאה היא בכלל ב"מ ורק אם יש חילוק דין מפרש הש"ס בהדי' החילוק ודו"ק היטב וע' ברש"י חולין קי"ג בהא דאין מחזיקין דם בב"מ פירש"י דהלב והכבד וריאה מחזיקין דם מיהו משם אין ראיה כמ"ש הרשב"א דהרי פרט הדרא דכנתא וכו' אבל הריב"ש סתם וכ' דהריאה א"צ לפתוח הקנוקנות שבה משמע משום דאין מחזיקין דם בב"מ וצ"ע שלא הרגיש בכ"ז וע' בחולין דף נ' מקיפין בבני מעיים ואח"כ אמרו מקיפין בריאה ומשמע דריאה אינה בכלל ב"מ וכ"כ הרשב"א בהדי' שם בחידושיו. ובאמת דברי הרשב"א סותרים זא"ז ממ"ש בדף ט' ומצאתי בלב אריה שם דף נ' שהקשה דסתרי אהדדי ע"ש שוב מצאתי בחולין דף נ"ד ע"א ברש"י ד"ה עם ובתוס' ד"ה אילימא שנחלקו בזה אי בלשון אמוראים ריאה בכלל ב"מ ע"ש וע' בחידושי ת"ח שם וע' בחידושי רשב"א בדף נו"ן שם וע' דף נ"ו ע"ב בתוס' ד"ה באלו: