שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ו סימן ד׳

והנה מ"ש מעלתו להקשו' על הט"ז סי' ע' ס"ק מ"ח שכ' ראיה דבשר שלא נמלח שנפל בציר דמותר ממ"ש המרדכי וע"ז הקשה מעלתו דאין ראיה מהמרדכי דהמרדכי לשיטתי' דס"ל דטעם הדחה ראשונ' משום הדם שע"פ הבשר שלא יתמלא ממנו ולא יהי' מועיל המליח' ולכך לדידי' מועיל הדחה ומליח' שנית כמ"ש הש"ך סי' ס"ט ס"ק א' ולכך מתיר גם כאן. הנה יפה הקשה והאמת שחפשתי במרדכי ולא מצאתי שורש הדברים ואולי לא חפשתי יפה ובלי ספק נאמנים בעדותם שוב ראיתי שגם הש"ך ס"ק כ"ט הביא ג"כ דברי המרדכי אלו והפרמ"ג שם הרגיש שאין ראיה מהמרדכי. ודרך אגב ארשום מה שהערתי על דברת הכו"פ סי' ס"ט ס"ק ה' במ"ש ליישב דברי הרמ"א שלמד מהר"ן דמ"פ אינם כשרים כ"א למה שהודח באחרונ' ולא הדחה קמיית' והט"ז והש"ך תמהו עליו וכ' הוא דבאמת הר"ן כ' במי גשמים והרי כל שהוא לרצון מכשיר אך י"ל דלא ניחא ליה שהי' יכול לצלותו וזה בהדח' קמיית' אבל בתריית' כבר ניחא ליה. וזה שנים רבות שראיתי בספר רב משולם בן זקני הגאון הח"ץ ז"ל שבראש ספרו הביא איזה קונטרס מאביו הגאון הח"ץ ז"ל שהביא זאת בשם הגאון מוהר"מ מבראד ותמה זקני עליו דהרי כל שסופו לרצון שוב מכשיר וכ"כ בזה. וכעת אומר שביום ג' ב' דר"ח אייר תרי"ב בלמדי עם תלמודיי הלכות מליחה נתעוררתי ממ"ש התוס' בב"ב דף צ"ז ד"ה ל"צ דבגשמים בעינן תרתי שיחשוב אותו למשקה ואח"כ בעינן דניחא ליה ע"ש ולפ"ז כאן שכ' הר"ן דמיירי שהודח במי גשמים א"כ לא הועיל בתקנתו דמהיכן מוכח דהדח' שניה הי' במ"פ דלמא במי גשמים ואף דניחא ליה הא י"ל דלא חשבו למשקה והיא קושי' גדולה. אמנם נרא' דכל דהדיח במי גשמים עכ"פ מחשב משקה דכל דאחשבי' שיהי' עליו תורת הדחה והדח' עכ"פ צריך שיהי' במים או במשק' מחשב משקה גם לענין הכשר. אך לכאור' ז"א דאם נימא דמ"פ כשר ג"כ א"כ א"צ למחשב משקה לענין הכשר: