שוב ראיתי בתוס' ישנים בדף ס"ח שם שכתב דבין אב לבתו אתי לומר שיפר האב דברים שבינו לבין בתו דסד"א דאפי' מכל דבר כיון דאינו מפרש באב שום דבר שהוא מיפר קמ"ל דברים שבינו לבין בתו דוקא ודברים מעינוי נפש עכ"ל ויש קצת חסרון בדברים אבל הדברים מבוארים דפשטות הקרא הוא מורה כהרמב"ם ורק דמצד ההיקש שולל דא"י להפר ולפ"ז בש"ס דלא אמרו רק מלמד שהבעל מיפר דברים שבינו לבינה משמע כהרמב"ם דאל"כ היה לו ללמדינו דהבעל א"י להפר דברים אחרים כ"א עינוי נפש ודברים שבינו לבינה וכמ"ש ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ד סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
