שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ג סימן ז׳

והנה לכאורה ראיה ברורה לדברי הרמב"ן דב"ה אינו מקרי גוף קדושה מהא דמבואר בש"ע סי' ח' ומקורו מהירושלמי דבנו בהכ"נ כ"ז שלא התפללו בו אין לו דין קדושת בהכ"נ עד שיתפללו בו ומשום דהזמנה לאו מלתא היא וקשה הא בגוף קדושה קיי"ל דהזמנה מלתא היא וא"כ הא בה"כ יש לו דין גוף קדושה ואמאי הזמנה לאו מלתא היא וביותר תימה דהירושלמי הביא ראיה לזה ואמר נשמיענה מן הדא העושה תיבה לשם תורה מטפחת לשם ספר עד שלא נשתמש בה הספר מותר להשתמש בה הדיוט ומשנשתמש אסור ומה אלו שנעשו לשם ספר עד שלא נשתמש מותר אלו שבנו לשם חצר לא כ"ש ואם איתא מה קושיא הא שאני תיבה ומטפחת דאינו רק תשמישי קדושה וכמבואר סי' קנ"ד ולכך הזמנה לאו מלתא משא"כ בהכ"נ דהוה גוף קדושה וכמ"ש הר"ן וע"כ דגם בהכ"נ לא הוה רק תשמישי מצוה ולכ"ע הזמנה לאו מלתא היא. אמנם לפענד"נ דע"כ לא אמרי' דהזמנה לגוף קדושה מלתא היא רק גבי קלף המעובד לשם תפילין דאם היה נכתב על הקלף תו א"א לשנות מקרי הזמנה לגוף קדושה אבל כאן בבהכ"נ דאף לדברי הר"ן דחז"ל עשוהו כגוף קדושה מ"מ יכולין זט"ה במא"ה לשנותו וא"כ לא אלים כ"כ כח הקדושה שיתפוס בהזמנה כח הקדושה שיהי' חל קדושה בזה.