והנה במ"ש למעל' דברי הרמ"ך שהקש' דמעות הוה טווי לאריג והבאתי לעיל מ"ש האחרונים דמעות הוה טפי מטווי לאריג וכמ"ש התוס' בסנהדרין דף מ"ח ולכאור' הוה מותבינן תיובת' כלפי סנאה דתוס' וראיה להרמ"ך מהא דאמרו בכריתו' דף כ"ז ע"ב מביאין מהקדש כשבה שעירה וכו' כיצד הפריש לכשבה או שעירה והעני מביא העוף ופירש"י דהפריש מעות לכשב' ולשעיר' והעני יביא העוף והמותר חולין וקשה כיון דהזמין המעו' לשעיר' ולכשב' א"כ הוה הזמנ' מלתא ובפרט בגוף קדוש' ודאי הזמנ' מלתא כמבואר באו"ח סי' מ"ב בהג"ה והארכתי למעל' בזה וא"כ איך יצא לחולין הא הוה הזמנ' ובמעו' ודאי הזמנ' מלתא לשיטת התוס' ועיין ט"ז סי' קנ"ג ס"ק ב' והמג"א שם ס"ק ה' וצע"ג ואולי י"ל דכיון דכעת א"צ שיביא רק עוף א"כ נפקע קדושת השעיר וכשב' ושפיר מביא תורים ובני יונה דזה חיובו ואותן המעו' שהזמין לשעיר' וכשב' ממילא נפקע הקדוש' ונעשו חולין והוה כמו מי שהפריש אשם ונודע לו שלא חטא וכן נרא' מדברי הרמב"ם פ"י משגגות הלכה ט' אבל צ"ע דל"ד דשם נודע שלא חטא וכאן ניהו דהתור' הקלה עליו בדלות אבל מ"מ נתחייב קרבן עשיר בעת שהי' עשיר וא"כ כבר נתקדש בהזמנתו וצע"ג:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ג סימן ט״ו
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.