ובזה מיושב היטב הא דקי"ל בסי' תרע"ו ס"ב דאם נתן בו יותר יכול לכבותה וכתב הב"י בשם מהרי"א דאם לא הקצהו אלא לשיעור יכול להסתפק ממנו והקשה הט"ז מהא דאמרו בסנהדרין דף מ"ח מה דחזי לי' תפיס ליה וה"ה כאן דלא תפיס רק מה דחזי ליה ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דנאסר הוא משום הזמנה ולפ"ז ל"ש רק מה שמזמינו לקדושה וכל שלא חזי ליה ל"ש הזמנה וכמ"ש אבל שם שהוא הוקצה למצותו א"כ הוה גוף קדושה כ"ז שהיה המצוה ולכך תפיס האיסור אף במה דלא חזי לי' וז"ב ודו"ק. ובמ"ש למעל' בשם הט"ז ר"ס תרס"ה באמת דברי הט"ז תמוהים דבהג"א צ"ל ולא אגבה ולא כמ"ש לפנינו אגדה בדלי"ת וצ"ל אגבה בבי"ת וכמדומ' שהרגיש בזה אא"ז הגאון הח"ץ ז"ל בספר רב משלם מבנו ז"ל. והנני יוסיף להפליא על הב"י דבסי' תרס"ה העתיק ולא אגדה בדלי"ת ובסי' תרנ"ג העתיק ולא אגבה בבי"ת וכן העתיק בש"ע ס"ב שם וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ג סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
