שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״ג סימן י״א

ובזה מיושב ג"כ מ"ש רבינו בה"ח שם דאם נמצאו העדים זוממין תצא ותרעה בעדר והכ"מ כתב דנלמד מאשם תלוי וכבר כתבתי במק"א דדבריו תמוהים דכמו דמחלק הש"ס בין נרבע שורו לרבע שורו א"כ גם בזה יש לחלק בין אשם תלוי דידע ששקר דוברים משא"כ בעגלה ערופה דלא נודע ובמק"א כתבתי מקור מקומו של רבינו הוא מתוספתא פ"ד דכריתות דמבואר בהדיא כן ע"ש (ועדין קשה הא כיון דכבר נאסר מחיים אמאי תצא ותרעה בעדר) אמנם לפמ"ש א"ש גם מצד הסברא דכיון דלא נאסר רק מתורת הזמנה וכל שנודע ששקר הוא שוב בטל עגלה ערופה ול"ש הזמנה ודו"ק. ובאמת צריך להבין לפי שיטת הנימוק"י דס"ל דבגוף קדושה הזמנה מלתא היא ויצא לו כן מהא דאמר משמשין ממשמשין גמרינן לאפוקי עגלה ערופה דהיא גופה קדושה והיינו דבגוף הקדושה ודאי הזמנה מלתא היא ולפ"ז יקשה על רבא גופא דס"ל דעריפתה אוסרתה הא עגלה ערופה גופא קדושה וצ"ל דבאמת לרבא בעצמו אין חילוק בין גוף קדושה לתשמישי קדושה והוא ס"ל כיון דאיכא לאקושי לעגלה ערופה או למשמשי עכו"ם למשמשין מקשינן דמשמשין ממשמשין גמרינן לאפוקי היא דהיא גוף קדושה וכל שמדמינן למשמשין שוב ס"ל לרבא דאף בגוף קדושה הזמנה לאו מלתא היא משא"כ אנן בדידן עושין כעין פשר כיון דאביי ס"ל דאף במשמשין נמי הזמנה מלתא היא וגם לרבא עכ"פ היה סברא דלא נילף מעגלה ערופה דהוא גוף קדושה שוב מחלקינן בין משמשין לגוף קדושה וז"ב וע' בתורת חיים בסנהדרין שם וע' מג"א סי' מ"ב שהבין ג"כ דהתוס' מחולק עם הנימוק"י ולפמ"ש גם הנימוק"י מודה להתוס' בפירושא דשמעתא דרבא ס"ל דהזמנה לאו מלתא היא אבל אנן בדידן ס"ל לחלק בין גוף קדושה לתשמישי קדושה וראיתי בטורי אבן במגילה בהא דאמרו ולמ"ד הזמנה מלתא היא טווי לארוג הוא והקשה מדעתא דנפשיה הא בהכ"נ הוה גוף קדושה ולא מכשירי ותשמישי קדושה ובכה"ג הזמנה מלתא היא טווי לארוג הוא והביא ראיה מהא דאמרו בסנהדרין משמשין ממשמשין גמרינן לאפוקי עגלה ערופה דהיא גופה קדושה דכתב דלפמ"ש התוס' שם גם בעגלה ערופה ס"ל דהזמנה לאו מלתא וירידתה לנחל איתן אוסרתה ע"ש ודבריו תמוהין מכל צד וכ"כ לעיל דלא זכר מחלוקת הרמב"ן והר"ן אם בהכ"נ הוה גוף קדושה או רק תשמישי מצוה ומלבד כ"ז מה דפשיטא ליה דבגוף קדוש' הזמנה מלתא היא לכ"ע לא זכר שהוא מחלוקת הנימוק"י והרז"ה והרמב"ן במלחמות פ"ק דסוכה והובא במג"א סי' מ"ב וגם מ"ש דהתוס' ס"ל דלרבא הזמנה לאו מלתא היא אמת שכ"כ התוס' אבל זה לרבא דוקא אבל אנן בדידן ס"ל לחלק בין תשמישי קדושה לקדושה עצמה ויישב בזה הנימוק"י קושית התוס' על רש"י בהא דקיי"ל דבעי עיבוד לשמה אף דקיי"ל כרבא דהזמנה לאו מלתא היא וע"ז מחלק הנימוק"י כמ"ש בשמו יעו"ש וא"כ כאן דהש"ס לא אמר רק למ"ד הזמנה מלתא היא יקשה דגם אם נימא הזמנה לאו מלתא היא קשה הא בהכ"נ הוה גוף קדושה לשיטת הר"ן ומהתימה עליו שנעלם לפי שעה ממנו במחכ"ת כל שיטות הפוסקים בענין הזה. וראיתי בשעה"מ פ"ו מרוצח שהקשה בהא דפריך הש"ס בסנהדרין על אביי מכמה ברייתות עד שלבסוף מסיק הש"ס כתנאי ואמאי לא מקשה דמהמשנה בכריתות דדייק הש"ס דס"ל דעריפתה אוסרת ולא מחיים א"כ ע"כ דלא כאביי דהא אביי ס"ל דהזמנה מלתא היא ויליף מעגלה ערופה וע"כ דס"ל דמחיים נאסרה וזה היפך המשנה והיא קושיא גדולה ולפמ"ש א"ש דלאביי ל"ק דניהו דהזמנה מלתא היא היינו היכא שראוי אח"כ לזה שהזמינו אבל כאן דנודע עד שלא נערפה ואינו ראוי למה שהזמינו ודוקא לרבא פריך הש"ס דלדידיה ירידתה לנחל איתן מתחיל גוף הקדושה וז"ב מאד ודו"ק.