שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״א סימן ט׳

ובזה מיושב מ"ש התוס' דמיירי בתענית יחיד אבל בתעניות הכתובים לא וכתב הב"י סי' תקס"ז דהיינו בתעניתים שהם מד"ק והיינו דשם לא קיבל עליה רק דחז"ל תקנום וא"כ הו"ל שם איסור בפ"ע ושוב אף ח"ש אסור וכמו בנשבע וממילא גם טעימה בכלל. ובזה מיושב היטב מ"ש התוס' בד"ה טועם ואין בכך כלום פי' ר"ש שחוזר ופולט דל"ח הנאה אבל בולע לא אפי' בשאר תעניות ותמה הפ"י דלמה כתבו כאן ל' אפי' בשאר תעניות ואדרבא בשאר תעניות יש להחמיר טפי ע"ש שנדחק. ולפענ"ד הדבר נכון דבשלמא לענין גוף הטעמה י"ל דשאר תעניות דלא תלוי בקבלתו עכ"פ ח"ש מקרי אבל לפי מה דהשיב דאין בכך כלום והיינו דאינו בגדר הנאה כלל דאף דהנאה קיבל עליה מ"מ אין כאן איסור משום דטעימה ל"ח הנאה כלל והרי א"ל לברך כלל וכמ"ש למעלה בשם הכנה"ג א"כ לענין טעימה ובולע טפי יש להקל בתעניתים הכתובים דכיון דהוא לא קיבל כלל על עצמו א"כ אין איסור הנאה ורק שחז"ל צוו להתענות א"כ דוקא אכילה אסרו אבל טעימה ל"מ אכילה אף שנהנה אבל לענין תענית יחיד שהוא קיבל על עצמו הנאה ורק דכ"ז שפולט לא מקרי הנאה כלל אבל כל שבולע יש לאסור לזה כתבו דאף בשאר תעניתים אסרו בבליעה וז"ב ודו"ק.