שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״א סימן ה׳

והנה לכאורה תמיה לי דהמעיין בש"ס ובראשונים שם יראה דלגבי ברכה פשיטא להו דא"צ לברך בטעימה אף טפי מרביעית וכמ"ש הרא"ש וכ"ה בטוש"ע סי' ר"י ובתעניות אסור ברביעית אף בטועם ופולט ולדידי איפכא מסתברא דבתענית אכילה ושתיה קביל עליה ולכך מטעמת ל"מ אוכל אבל בברכה ראשונה דחייב בכ"ש ומטעם שאמרו חכמים שאסור לאדם שיהנה מהעוה"ז בלא ברכה וא"כ אף טעימה עכ"פ נהנה דהנאה איכא והיא תימה גדולה להמעיין בשורש הדברים. ועיינתי בב"י ומצאתי שהביא בסי' ר"י בשם אהל מועד שכתב שבשיעור רביעית צריך לברך אף שאינו בולע כלום הואיל והחיך טועם והב"י השיג עליו דברכה לא בטעימת חיך תלוי אלא באכילה כדכתיב ואכלת ושבעת ואכילה היינו הנאת המעיים כדכתב הרא"ש ז"ל. ולפענ"ד דברי האו"ח נכונים דברכה ראשונה תקנו משום שלא יהנה מהעוה"ז בלא ברכה ולכך אף בכ"ש חייב וכמ"ש הטור שם וא"כ כל שהחיך נהנה ברביעית א"כ צריך לברך ומ"ש הב"י דברכה לא תליא אלא באכילה כדכתיב ואכלת ושבעת וברכת תמהני דשם בבהמ"ז התורה לא חייבה רק בשיעור אבל ברכה ראשונה דחכמים תקנו שלא יהנה מהעוה"ז בלא ברכה אף בכ"ש א"כ גם בטעימה איכא הנאה וז"ב כשמש. ואחר שכתבתי זאת ראיתי בצל"ח בברכות שם שהעתיק דברי השכנה"ג סי' תקס"ז שכתב בשם אחיו דמה שהפשטן אמר טועם ואין בכך כלום יש להסתפק מה כוונתו אם שגם הנאה אין בו ואף שהנאה קיבל זה לא מקרי הנאה או שאכילה ושתיה קיבל ולא טעימה וכתב שנראה דהכוונה הוא דגם הנאה לא קיבל דאל"כ למה בברכת הנהנין אינו מברך ע"ש שלא העתיק כלה וחסר יבואנו ושיורי כנה"ג אין אתי. וכפי הנראה הרגיש בכנה"ג שם בקושייתי ושמחתי וע"כ דברי הא"מ נכונים ולפענ"ד ליישב כל הקדמונים שגבי ברכה הקילו טפי הוא לפי שפירשו דטועם ואין בכך כלום הוא כפי' הר"ח דטועם ופולט והיינו שאינו טועם רק לדעת אם חסר מלח או תבלין וא"כ בכה"ג לא נהנה מהעוה"ז כלל דלא עשה עבור הנאה כלל ולכך א"צ ברכה אף ביותר ואף בטועם ובולע כל שעושה לידע אם חסר מלח ואינו רוצה להנות לא הוה בכלל התקנה וז"ב. ולפ"ז במתכוין להנות אחר הבישול אם הוא טוב ודאי חייב בברכה.