והנה יש להסתפק אי דוקא בדבר שאין עיקר איסורו רק מדרבנן הוא דלא אסרו טעימה אבל בדבר שעיקר איסורו מה"ת רק שבהתגלגל נעשה דרבנן כמו באם יש רוב כנגדו דמה"ת מותר רק שספק שיש ס' בזה במב"מ א"צ ס' רק מדרבנן אם בכה"ג אסור טעימה כיון דעכ"פ גוף האיסור מה"ת וכן מסתבר לפענ"ד. ובזה מיושב מה דק"ל טובא לשיטת הצ"ץ בהא דאמרו בחולין ל"ו בשלמא תרומה טעים לה כהן אלא בב"ח מאן טעים לה וקשה הא גם בתרומה כיון דהא דבעי ק"א הוא במב"מ וא"כ יכול לטעום ישראל אם נתבטל מכל וכל ולפמ"ש א"ש. הן אמת דע"כ מוכרח שם להיות מיירי במבא"מ דבמב"מ ל"ש טעימה דהא בס' נתבטל הטעם וא"כ כל שיותר מששים לא נטעום התרומה ומ"מ אסור עד ק"א וא"כ לפענ"ד לא סמכינן בכה"ג אטעימה רק בכהן וגם בלא"ה ליכא למיקם אטעמא במב"מ כדאמרו שם וא"כ ע"כ מיירי במבשא"מ. אמנם עדיין קשה דמה קשיא ליה לרבא מהך דקדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב מאן טעים לה והא שיטת המהריב"ל דבכה"ג שיש אמצעי לא הוה טעם כעיקר אף בב"ח מה"ת וכגון שנתבשל בקדירה וא"כ שוב לא הוה עיקרו רק מדרבנן דעדיין היתר הוא ובכה"ג מצי טעים ישראל וצ"ל כיון דעכ"פ משכחת לה שיהי' בב"ח מה"ת שוב אסור מה"ת טעימה:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ס״א סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
