שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ט סימן י״ט

והנה במה שהקשיתי למעלה דעל העיר ל"ש אכולה מלתא קמסהדי וכעת אמרתי דיש להקשות יותר דאף אם נימא דאכולה מלתא קמסהדי מ"מ הא דעת הרשב"א והרמ"ה דכל שכתוב בלשון הלוה בודאי אין העדים מעידין ע"ז וע' בחו"מ סי' מ"ט ובאהע"ז סי' נ"ו ובב"ש שם וכאן בגט אינו רק לשון סיפור של המגרש ואין כאן עדים ע"ז וע' בטוש"ע אהע"ז סי' קכ"ו ס"ח דאין לכתוב לשון איך וא"כ לא מועיל כלל מ"ש שם העיר ואדרבא בזמן הש"ס דכתבו איך כמ"ש הח"מ ס"ק כ"ו שייך להקשות טפי דהא העדים מעידים ע"ז ודו"ק היטב בכל מ"ש. והנה מה שהבאתי למעלה דברי אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קל"ד דיב"ש הוה סימן אמצעי ולפ"ז יקשה דא"כ גבי שוירי דעל רכיס נהרא מנ"ל לחוש לשני שוירי הא הוה סימן אמצעי וגם דהא הוה עכ"פ סימן אחד בגוף דהיינו יב"ש וסימן א' במקום דהיינו בהעיר ומהראוי שלא לחוש לשני שוירי אף דשכיחי שיירתא וצ"ל דבזמן הש"ס אפשר דלא היה כתוב שם אביו בגט ודעת המרדכי דכשר וע' באהע"ז סי' קכ"ט ושפיר חיישי' לשני שוירי ולפ"ז בזה"ז דכותבין שמו ושם אביו א"כ שפיר כתב הרא"ש דל"ח לתרי שוירי אבל כל הדברים צ"ע. והנה שיטת האבן עוזר וכ"כ אא"ז המג"ש בשו"ת פ"י דשני סימנים אמצעיים מהני והוה כמו סימן מובהק ועט"ז כאן ס"ק ז' דמבואר דלא כוותי' מיהו יש לחלק דדוקא בעגונה במת בעלה הוא דהקלו לא בגט כדרך שכ' הרא"ש לענין שיירות מצויות דהרי"ף מחלק בין גט למיתה ועכ"פ י"ל דלכך בעי שיכתוב שתי נהרות בגט למען יהיו עכ"פ שני סימנים אמצעיים ויש להאריך בזה: