שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״ט סימן א׳

בגיטין בסוגי' מעולם לא חתמנו אלא על גט אחד של יב"ש והקשו בתוס' דממנ"פ אם חיישינן שלא זהו מה מועיל מה שהעדים אומרים שמעולם לא חתמו אלא על גט אחד לחוש שמא לאחר חתמו ולפענ"ד נראה בפשיטות דהנה ר"ז מוקי מתניתין בש"מ והוחזקו כמ"ש המפרשים והנה כבר הבאתי לעיל דש"מ והוחזקו הוה נפילה דרבים ובח"ר האריך בזה וגם שם באו הדברים סתומים ולפ"ז נ"ל ברור דזה דוקא בסתם ש"מ דאף דע"כ צריך לחוש שמא נפל מיב"ש אחר ובא לזה ששמו יב"ש והוה נפילה דיחיד מ"מ כיון שעכ"פ ישנו ליב"ש בעולם טובא הוה כמו נפילה דרבים כיון דהנפיל' עכ"פ מרבים אבל כשאמרו העדים שמעולם לא חתמו על הגט ששמו יב"ש כ"א באחד הוה נפיל' דיחיד גמור דניחוש דחתמו לאחר ורק לאחד ונפל ביד זה והוה נפילה דיחיד גמור ולשמא כשמא ועדים כעדים זהו בודאי ל"ח וז"ב מאד לדעתי. ובזה אמרתי ליישב מ"ש הרמ"א באהע"ז סי' קל"ב ס"ד בהג"ה דאם הוזכר שם העיר אין לחוש לשיירות מצויות ותמה הב"ש ס"ק ד' דא"כ האיך מוכיח הש"ס דרבה בעי תרתי שיירות והוחזקו דאל"כ היאך פשט מכל מעשה ב"ד והא ב"ד דר"ה כשיירות מצויות הוה ומאי פשיט והא שם הי' כתוב בגט בשוירי מתא ולא אכפת לן בשיירות מצויות והיא תמי' גדול' ולפמ"ש א"ש דהנה סברת הרא"ש דאם כתוב שם העיר ל"ח לשיירות מצויות נלפענ"ד דהוא מטעם שכתבתי דבאמת גם בשיירות מצויות הוה נפילה דיחיד כמ"ש הרשב"א דצריך לשם יוסף ב"ש והוה נפילה דיחיד ורק דכיון דעכ"פ דכמה יוסף ב"ש איכא בשוקא הוה כנפיל' דרבים ולפ"ז זהו כשאינו כתוב שם העיר בגט אבל כשכתוב שם העיר א"כ תו אין לחוש ליב"ש רבים דעלמא רק מעיר ששמה שוירי ושם יהי' יב"ש ויזדמן שימצא אותו איש ששמו יב"ש ומשוירי זה הוה ודאי נפילה דיחיד גמור דל"ח וז"ב בטעמו של הרא"ש והרמ"א. איברא דכבר כתבתי דאיסור מממון לא ילפינן וא"כ גם בנפיל' דיחיד חיישינן וצ"ל דכיון דאנן קיי"ל דשיירות מצויות לחוד והוחזקו לחוד חיישינן וא"כ ממילא כשיש שם העיר ולא הוחזק דע"כ בלא הוחזק מיירי דבהוחזק מה מועיל שם העיר שלא יהי' מקרי שיירות מצויות הא עכ"פ חיישינן דהא הוחזק וע"כ דבלא הוחזקו מיירי ובלא הוחזק שפיר ילפינן איסור מממון וז"ב. ומעתה מיושב היטב הקושי' הנ"ל דשפיר דייק רבה דבעינן תרתי דאם נימא דבשיירות מצויות בלבד מחמרינן מה מועיל מה דכתב שוירי כיון דלרבה אין חילוק בין נפילה דיחיד לרבים כמבואר בב"ב דף קע"ב (ולדידיה ילפינן איסור מממון כדמייתי ממעשה ב"ד ראי' לגט) וא"כ אם בגט החמירו גם בנפיל' דיחיד החמירו ודוקא לדידן דמחלקינן בין נפילה דיחיד לרבים א"כ בכתב שם העיר הו"ל נפילה דיחיד דדוקא שיירות מצויות חיישינן משום דשיירות מצויות חשוב נפיל' דרבים משא"כ בכתוב שם העיר הו"ל נפיל' דיחיד משא"כ לרבה שוב אין חילוק וע"כ דבעי תרתי דלדידי' ע"כ ילפינן איסור מממון דאל"כ מה מייתי ממעשה ב"ד יחזיר דהוא ממון לגט דהוא איסור (ועיין בשיטה מקובצת בב"מ שהקדמונים הקשו כן דמה פשיט מממון לאיסור ולא הזכירו דברי הש"ס בדף כ' וצ"ע) וע' בדף כ' ב"מ דר"ע דחה לו כן ואף דדחה לי' מ"מ משמע לי' להש"ס כאן דלרבה אין חילוק בנפיל' דיחיד לרבים כמו דלא מחלק בממון ודו"ק היטב. ובזה יש ליישב קושית הרשב"א דמנ"ל לעשות פלוגתא בין ר"ז לרבה. ולפמ"ש י"ל דרבה לא חילק בין הנפילות ולכך אף דנימא דשיירות מצויות חשיב נפילה דרבים גמור מכל מקום ל"ח לדידי' בלא הוחזק משא"כ לר"ז וכעין שכתבתי לעיל: