שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק נ״א סימן כ״א

ומה דמקשה משנים אוחזין כ"כ לעיל ליישב. ובזה יש ליישב דברי הרא"ש שהכריע כפירש"י דר"נ ור"י אף במעש' רבה ס"ל דא"י לאסור ודלא כר"ח והקשה בכו"פ מאי נ"מ בזה להלכ' הא בישראל תלינן בלצעורי ואף במ"ר אינו אוסר ונכרי ומומר אף במעשה זוטא אוסרין. ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דתלינן בלצעורי להתיר האיסור הוא משום דבאמת אין העד נאמן לאסור המותר רק כשבידו וכל דאפשר לתלות לצעורי אמרינן דאין בידו ואינו נאמן א"כ אם נימא דבמ"ר יכול לאסור שוב הוה בידו ושוב לא תלינן בלצעורי לכך הוצרך הרא"ש לומר דלר"נ אף במ"ר אינו אוסר ושוב שייך לתלות בלצעורי דמקרי אינו בידו ודו"ק היטב כי יש להאריך בזה בסוגי' ואנכי רק ראשית אומר כתבתי ועפ"י בגיטין בסוגי' דהמטמ' והמדמע שבהרב' דברים לא הלכתי בדרכיו ע"ש והי' מקום ליישב קושיותיו אך יראתי שלא ימשך הענין לאין תכלית. (והנה נתיישבתי אח"כ דיש ליישב דברי הפ"י דבאמת מוקי בישראל מומר ובאמת ל"ש קלב"מ דאינו חייב מיתה ורק שנאסר ע"י מגע מומר אבל מיתה לא חייב דלא עבדו בע"ז וגם דברי התוס' א"ש. אך לפ"ז אכתי קשה דא"כ אמאי לא פירש שמואל מנסך ממש וא"ל דהו"ל קלב"מ דז"א די"ל דמיירי במומר וא"כ אינו חייב רק תשלומין ואינו חייב מיתה וכן הראני הרב מוה"ר צ"ה ליב הכהן נ"י מראווא כאשר הרציתי זאת לפניו והראה שהפ"י בחידושיו שם בגמר' הקשה כן על הש"ס דלמה לא מוקי שמואל במומר ול"ש קלב"מ. אך לפענ"ד הי' נרא' דבאמת בכ"מ שאוסר במגעו והיינו ע"כ משום שכוון לאסרו אין נ"מ אם אסרו ע"י שכשוך או שאסרו בנגיעה ומיושב קושית הפ"י הנ"ל בש"ס שם אבל כ"כ דנ"ל עיקר שאינו נאסר ע"י כלי):