שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ח סימן ט׳

והנה הריטב"א הקשה דאמאי לא יהי' נאמן בטהרות משום מתוך שנאמן להפסיד שכרו וכ' דאינו רק דבר מועט או ששכרו לעשות עמו היום אבל לא שכרו לעשות דוק' אותן טהרות ע"ש ולכאורה קשה דאכתי אמאי לא יהיה נאמן דהא עכ"פ צריך לשלם לו מה שהפסיד לו בטעות וזה הוה דבר מרובה וגם שכרו לעשות עמו והו"ל שומר שלו ואמאי לא יהיה נאמן ואולי מיירי בשותפין דהוה שמירה בבעלים כל שהתחילו להתעסק ביחד וכמבואר בש"ע חו"מ סי' קע"ו וא"כ פטורין. ובזה מדוקדק הא דנקט טהרות שעשיתי עמך דהיינו שנתעסקנו מתחלה ביחד והו"ל שמירה בבעלים וע' בסי' קע"ו ס"ח. אמנם עדיין קשה לפמ"ש בשו"ת לחם רב דשותפין שפשע אחד מהם ל"ש שמירה בבעלים דמשעה שפשע הו"ל כשינה וההפסד לעצמו והובא בשו"ת פר"ח מ"א סי' פ"ב בח"א וכן מצאתי בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תת"מ ולפ"ז כל שטימא או פיגל הרי פשע בהם ולא הוה שמירה בבעלים. אמנם ל"ל די"ל דמיירי שנטמא ונתפגל בשוגג דלא הוה הפסד לעצמו ובלא"ה י"ל דכל שעיקר הפשיעה באה ע"י הודאתו וא"כ אם נימ' דאינו נאמן שוב הוה עדיין השותפות קיימת דלא שינה כלל וא"כ שוב אינו נאמן וא"ל דכיון דנאמן עכ"פ אמר שפשע לענין ממון דז"א דהפשיעה בא בשביל הפיגול וא"כ אז היו שותפות בבעלים ופטור ע"ז ושוב אינו נאמן: