שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ז סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ששאלת מה לעשות בלולב שעבר זמנו אם רשאי להשתמש בו תשמיש מבוזה כגון לכבד בו את הבית. הנה לא ידעתי מה זו שאלה הא אמרו תשמישי מצוה נזרקין וכן קי"ל בסי' כ"א ס"א מיהו כ' שם בהג"ה דאין לנהוג בו מנהג בזיון לזרקו במקום מגונה. איברא דאמרו בסוכה דף מ"ה מיד התינוקות שומטין את לולביהן אפשר דלא להשתמש בו תשמיש מגונה. אמנם לפענד"נ ראיה ברורה שלא כהרמ"א ומקורו בכלבו ממה דכ' הרמב"ן לדחות ראיית הראב"ד דיבש פסול כל שבעה והביא הראב"ד ראיה מהא דאמר ר"י שהיו מורישין לולביהן לבני בניהם ואם איתא דיו"ט שני כשר דלמא היו מורישין לענין יו"ט שני ודחה הרמב"ן דודאי לא הביא ראיה ממה דמורישין די"ל דהורישו בכלל נכסיהם לעשות בהם חבלים ולכבד בהם את הבית וע' בר"ן ר"פ לולב הגזול מ"ש בזה הרי מבואר דאף לכבד בו את הבית מותר. אבל לפענד"נ ליישב דברי הראב"ד דשפיר הביא ראיה דע"כ אסור ביו"ט שני דאל"כ ודאי לא יכלו להוריש לבני בניהם לכבד בו את הבית דהא כל שיכול להשתמש בו לשם מצוה שוב ודאי אינן נזרקין וע"כ לא אמרו דתשמישי מצוה נזרקין רק כל היכא דלא חזי למצוה ושפיר הביא ר"י ראיה מדהורישו לבני בניהם ע"כ דכשר היה וע"ז שפיר כ' הראב"ד דע"כ לרבנן פסול אף לשאר הימים דאל"כ מה מביא ר"י ראיה דלמא הורישו לענין להשתמש בו לשם מצוה ול"ש לדחות כמ"ש הרמב"ן דמהירושה אין ראייתו ראיה דשמא הורישו להשתמש בהם שאר תשמישין דאם נימא דכשר לשאר ימים ודאי אסור להשתמש בו תשמיש מגונה ושפיר מביא ראיה דע"כ פסול לכל שבעה ודו"ק היטב:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.