והנה לכאורה ק"ל דאם נימא דמצות לאו להנות נתנו ולא מקרי הנאה א"כ לפ"ז יקשה למה לי קרא על כלאים בציצית הא כלאים לא אסור רק דרך לבישה דאית ביה הנאה וכדאמרו ביבמות דף ה' ועיין בחידושי רשב"א שם ועיין בחיבורי מפרשי הים בשו"ת להגאון מוהר"מ בנעט זלה"ה שמה מבואר הדבר באר היטב וא"כ כיון דלעול ניתן ולא להנאה א"כ הוה על כל פנים לבישה דלית בה הנאה לשיטת הפוסקים שהנאת הגוף בהדי מצותו נמי אמרינן מצות לאו להנות נתנו דלעול ניתן ולא להנות וכפמ"ש בטעמו דמקרי שלא כדרך הנאתו וא"כ למה יאסור כלאים בציצית ולכאורה רציתי לומר כיון דציצית אינו חובת גברא רק חובת מנא ל"ש מצות לאו להנות נתנו. ומצאתי לאחרונים שהביאו קושיא זו בשם ספר ברית אברהם וכתבו ליישב כן אבל אינו שוה לי והעיקר נלפענ"ד דלפמ"ש התוס' בנדה דף ס"א ע"ב ד"ה אבל דבציצית אינו חייב כל דאין בו הנאת לבישה א"כ גם כאן ל"ק דכל דנימא דאין בו הנאת לבישה משום דמצות לאו להנות נתנו שוב אין בו מצות ציצית כלל וע"כ דשאני בזה דגוף המצוה לא ניתן רק בלבישה דאית בה הנאה ושוב ע"כ מחשב הנאה ואסור וז"ב ודו"ק ואף דהכ"מ כתב פ"א מציצית הי"א במ"ש רבינו דאין עושין ציצית מעיר הנדחת דלאו משום דאסור בהנאה דמצות לאו להנות נתנו ע"ש ש"ה דהנאה היא רק מהמצוה בלבד וגם בזה פקפקנו במגן גבורים סי' י"א ס"ק י"ז מכ"ש כאן וז"ב מאד:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ה סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.