ע"ד אשר סידר גט ושם אבי המגרש היה אבלי וכתב אברהם וסמך עצמו על הט"ז שכתב באות כ"ב לכתוב אברהם לבד ובאמת הט"ז לשיטתו אבל אנן לא קי"ל כן כמ"ש הב"ש בכמה מקומות שכל ששם הקדש יש לו כינוים אחרים או ששם הלע"ז יש לו שמות הקדושים אחרים צריך לכתוב כל השמו' ויותר טוב הי' לכתוב רק שם אבלי בלבד דבזה הי' סגי בדיעבד לא כן השת' שינה השם דמי שיראה אותו בגט לא ידע כלל אם הכוונה לאותו איש שנקר' אבלי והב"ש באות א' שהעתיק דברי הט"ז אלו במחכ"ת קיצר דעיקר כוונתו הי' דלשם אבא אין הכינוי אבלי אבל מ"מ יש לכתוב אברהם המכונה אבלי ובפרט במדינתינו שכיח כמה אנשים שנקראים אבא והכינוי הוא אבלי ומעתה נפלנו ברבוותא דבשינה שם אבי המגרש אם הוא כשר ועיין ב"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ז וראיתי בשו"ת עבוה"ג סי' נ"ה דכתב דיש להכשיר בשינוי והבי' ראיה מהא דכתבו התוס' בגיטין ד' פ' ד"ה ושם שכתבו דגם הלידה כותבין עפ"י הבעל או האשה ואם היה שינוי פוסל לא הי' לו לכתבו כ"א עפ"י עדים ול"ד לאשתמודענא דכשר עפ"י קרוב או פסול דשם קל לברר ועביד לגלויי ולפ"ז בשם אביו דמבואר בסי' ק"כ ס"ג דכשר ע"פ עצמו וא"צ עדים ע"כ דאינו פוסל בשינה לפענ"ד אם כי דבר חכמה אמר בכ"ז יש לדחות דא"כ גם שמו ושם אשתו דמבואר שם דכשר עפ"י עד אשה וקרוב נימ' ג"כ דא"צ ואינו מעכב אם שינה חלילה לומר כן ואף אם לא כתב כלל ג"כ פסול ודברי ר"י במרדכי נדחה מכ"ש בשינה וכפי הנראה עיקר ראייתו ממה דכשר עפ"י עצמו וכמ"ש דאף דבמלת' דעל"ג כשר קרוב ואשה מ"מ הוא עצמו פסול אבל לפענ"ד לא נמצא חילוק כלל בין עצמו לעד קרוב ופסול וכל דהוא מלת' דעל"ג א"צ תורת עדות כלל ואפילו הוא עצמו כשר ובאמת לפמ"ש בשו"ת תשב"ץ ח"א מסי' ע"ז עד סי' פ"ה היה מקום לחלק במלתא דעל"ג בין ע"א לעצמו שדעתו דע"א נאמן במלת' דעל"ג אבל גם לדבריו דוק' עד כשר אבל עד קרוב ופסול והוא עצמו שווים אם לא במקום שיש חשש שהוא נוגע אבל להעיד על שם אביו אין חשש נגיעה שייך בזה ובודאי כשר וגם בזה חלק עליו הריב"ש וכן קי"ל ס"ס ל"א בחו"מ ועיין רש"י שבת ד' ק"ל ע"א ד"ה ומשני מבואר שם גם במלת' דעל"ג אם הי' ד"מ היה פסול ע"א ע"ש היטב ודו"ק ומבואר כריב"ש וע"כ צ"ל דהא דכותבין עפ"י עד פסול וקרוב הוא משום דאין כאן שום עדות לא ד"מ ולא ד"נ והוה כאיסור בעלמ' דע"א נאמן ומכ"ש במלת' דעל"ג וא"כ אין ראיה גם ממה דמכשירין עפ"י עצמו ואף דעל שמו בעצמו צריך לכתחל' עד ואינו נאמן בעצמו היינו משום דלעצמו אינו נקרא עד ובע"ד בעצמו ל"ש שם עד עליו אבל באביו נאמן הוא והו"ל עד וגם מ"ש התוס' לענין מקום לידה דאם היה שינוי פוסל לא הי' לנו לכותבו כלל היינו דוקא במקום דירה שא"צ כלל בזה אבל בשם אביו דלכתחלה יש לכתבו כדי שיהא ניכר לכל מי הוא המגרש וכן דרך לחתום בשם אביו וא"כ ממילא אין ראיה דיכשר בשינה ועיין בב"י סי' קכ"ט ואדרב' י"ל דבשינה פסול ועיין בשו"ת צמח צדק סי' פ"ג דדעתו לפסול ומיהו בדיעבד נ"ל דיש לסמוך על עבוה"ג בשעת הדחק ובפרט כאן שהט"ז הורה כן לכתחלה ומכ"ש באם המגרש נתן בעצמו הגט לאשתו דגם הצ"צ מודה דיש סניף להקל ועיין בכורות ד' ל"ו גבי בכור דנאמן הכהן לומר דבכור זה ניתן לי במומו משום דמלת' דעל"ג לא משקרי אינשי הרי אף באיסור תורה וחשש נגיעה אפ"ה כל דעביד לאגלויי לא משקרי אינשי אף שהוא לעצמו.
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
