והנה בשנת תרי"ז י' אב נשאלתי שבשלו ראש אווזא שלם והי' ספק אם יש ששים נגד המוח והקרום והוריתי להתיר ואכתוב טעמי דידי דאף שמבואר בסי' ס"ח בהג"ה בזה"ל ועיין לקמן סי' ע"א וסי' צ"ב אם הראש נאסר אי אמרינן חנ"נ ולפ"ז מהראוי לאסור דקיי"ל חנ"נ אף בשאר איסורים הנה הב"י הביא בשם המרדכי בשם רבינו קלונימוס שמתיר לפי שאין בדמו כזית ואף שהב"י כתב שאיזה תלמיד טועה כתבו וע' בשו"ת מהר"מ מינץ סי' ט"ז שבשו"ת מהר"ם פדווא ז"ל מתרץ דבריו וכן מהרש"ל ואף שהבא"ש והת"ח והפר"ח והב"ח כלם דחו דבריו מ"מ עכ"פ יש סמך לזה מיהו בלא"ה הא הב"י הביא שכ"כ הא"ח בשם המנהל והר"י והר"מ ומטעם לפי שהדם שבמוחו יוצא דרך בה"ש ודרך העצם שהוא רך ודרך החוטם ע"י רוטב ויש בו ס' ממנו ואף שהת"ח וכ"כ ברמ"א דלדידן דאמרינן חנ"נ באיסור דבוק ה"ה בזה לפענ"ד נראה דבר חדש דבאמת במליחה לבד קיי"ל דעצם הגלגולת מפסיק ואינו יוצא משם כמבואר בסי' ע"א ס"ג בהג"ה ואף דבבישול כתב הרמב"ן ור"י בשם הרשב"א הובא בב"י שא"א שלא יפלוט אף שמונח בקדרתו. הנה לפענ"ד באיסור דבוק יש בו שני טעמים שמא הגביה לפעמים אותה חתיכה חוץ לרוטב וגם שאותה חתיכה בלעה טפי והנה כבר הורינו הט"ז בסי' צ"ב ס"ק י"ב דדוקא באיסור תורה מחמרינן אבל בדרבנן לא חיישינן שמא הוציא אותה חתיכה מקודם וגם הטעם השני שאותו מקום בלע טפי ל"ש הכא כיון שפי הקנה פתוח וכל שיוצא חוץ לקדרתו א"כ יצא לחוץ ע"י הרוטב כמ"ש המנהל ואף אם נימא שקצת נשאר במקומו לפענ"ד ע"י בישול יצא כלו וא"א שתסרך במקום הזה. אמנם אף אם נימא שנסרך קצת נגד זה יש בודאי ששים וא"כ יש להקל דדם שבשלו. אינו רק מדרבנן וע' בט"ז סי' ע"ב ס"ק יו"ד וא"כ כדאי הן כל הנך פוסקים ובפרט שהר"ץ הקיל לגמרי והר"י מינץ והמהרש"ל החזיקו דבריו וע"כ בע"ש לכבוד שבת יש להקל בזה:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״ב סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
