שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ״א סימן ו׳

והנה לכאורה היה נ"ל דנזיר טמא אי נימא דמועיל שאלה א"כ זה גופא יכול להיות הפתח חרטה דאם הי' יודע שיטמא לא היה נזיר ואולי מקרי זה נולד דטומאה ל"ש ואין פותחין בנולד וע' נדרים דף ס"ד ובנזיר דף ל"ב גבי טעות שטעה נחום המדי. ומדי דברי זכור אזכור מה דק"ל גבי טעות שטעה נחום דא"ל אלו הייתם יודעין שבהמ"ק חרב הייתם נודרים וק"ל לי טובא דהרי הכו"פ הקשה למה לא יביאו ק"צ בזה"ז דהא מקריבין אע"פ שאין בית ואי דכלנו טמאי מתים הא ק"ץ דחי טומאה וכ' דאין לנו כהנים מיוחסים ולפ"ז שם דאף דהוה קרבן יחיד הא היו נזירי טהרה ועלו להביא קרבן וא"כ היו יכולים להקריב אע"פ שאין בית וכהנים מיוחסים מסתמא היו שם דהא היו תיכף אחר החורבן והנזירים לא ידעו דחרב עדיין וא"ל דהכהנים טמאים דמסתמא נשמרו מטומאה בזמן קצר כזה וגם הא היה להם אפר פרה לטהר ואף בזמן האמוראים היו להם אפר הפרה כדאמרו חבריא מדכן בגליל וע' רא"ש ור"ש פ"ג דחלה ובמלמ"ל גבי שאלה דמת מומיא שם הביא דכשגלו לבבל העלו עמהם אפר הפרה וא"כ היו יכולים לטהר עצמם וא"כ מה פתח חרטה שייך בזה. ואולי י"ל כיון דעכ"פ מקום מזבח הי' צריך וגם מזבח חדש וע' תוס' זבחים דף נ"ט ודף ס' ד"ה מ"ט וזה שייך חרטה גמורה דאלו ידעו שיצטרכו לבנות מזבח חדש לא היו נודרים. ובלא"ה נלפענ"ד דבאמת כלאים היו בבגדי כהונה ולא הותר לשיטת רבינו רק בשעת עבודה וא"כ אף דמקריבין אף שאין בית היינו קרבנות ציבור דחובה להקריב בכל יום אבל קרבן יחיד דנזירות וכדומה א"כ ל"ש לומר דידחה דלמה ידחו הכהנים הל"ת בשביל זה וא"ל דניח' ליה לכהן לעשות עבירה ואיסור' זוטא מלעבור הנזיר עבירה גדולה וכדאמרו בשבת דף ד' וכדומה דז"א דל"מ אם נזיר טהור ג"כ מקרי חוטא קצת א"כ הו"ל ע"י פשיעה ובכה"ג לא דחי ואין אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך אלא אף למ"ד נזיר טהור מצוה קעביד מ"מ עכ"פ כיון שיכול להתחרט אם נימא דפותחין בנולד א"כ עכ"פ זה גופא פתח חרטה הוא שיצטרך הכ"ג לדחות הל"ת דכלאים עבורו ודו"ק היטב כי היא הערה חדשה: