שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק מ׳ סימן ט׳

והנה בהא דאמרו בש"ס שם דעפ"י עצמו פשיט' וע"ש ברש"י ותוס' דה"ה עפ"י ע"א פשיט' דמקרי מודה בקנס אף שיש ע"א כיון דאי בעי הי' נשבע ונפטר מקרי מרשיע עצמו וע"ש בשיטה שנחלקו בזה הקדמונים דמה שמודה להעד לא חשוב מודה בקנס ע"ש וק"ל טובא דא"כ מ"פ בדף ע"ד ע"ב ע"פ ע"א פשיט' ופירש"י בשלמ' עפ"י עצמו קמ"ל דמודה בקנס פטור אלא עפ"י ע"א פשיט' וקשה הא י"ל דקמ"ל דאף שמודה לדברי העד מקרי מודה בקנס ופטור או שאינו חייב לשבע נגדו דאם הי' מודה מפטר ל"ש שבוע' ע"ז וצע"ג. והנה בהא דאמרו בב"מ דף ג' ופיו אינו מחייבו ממון והא הודאת בע"ד כמאה עדים דמי מאי ממון קנס ומה פיו שאינו מחייבו קנס וק"ל טובא לפמ"ש הקצה"ח דענין הודאת בע"ד הוא מתורת עד פסול ולגבי עצמו גם עד פסול מקרי עד ולפ"ז הרי בע"א לא מקרי מרשיע עצמו לשיטת הרשב"א מכ"ש בהודאת פיו שהוה כמאה עדים לגבי עצמו ובשלמ' למהריב"ל דהוא מתורת חיוב ומתנ' א"כ בקנס לא יוכל להרשיע עצמו אבל כשהוה עד פסול ולגבי עצמו מקרי עד א"כ למה לא יוכל לחייב קנס אמנם י"ל דזה גלתה תורה דמקרי מודה בקנס דמ"מ בא עפ"י עדות עצמו ונקרא מרשיע עצמו ופטור ודו"ק.