שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״א סימן ו׳

ובזה נראה לי הטעם דאין תורמין להניח ופירש"י משום דלכשיגדלו יעשרו הם והדבר יפלא דמה נ"מ בזה וה"ה פי"א מנחלו' כתב משום דנ"מ לענין דט"ה שלהם ע"ש ולפמ"ש א"ש כיון דצריכין לבא להפקר ב"ד והיינו רק התרומ' בלבד וכמ"ש ולפ"ז הא בתורם משלו על של חבירו לא נפשטה האבעיא דלמא ניחא לי' בעצמו לעשו' המצוה ובכה"ג אמרינן לכשיגדלו יעשרו הם ויעשו המצוה בעצמם וז"ב מאד איברא דלפ"ז יקשה במ"ש התוס' בשבת דף נ"ד ע"ב דאפוטרופוס של ר"א הוה מעשר והא במעשר בהמה כולו לבעלים רק מה שמקטירין לגבוה וא"כ ל"ש הפקר ב"ד הפקר דאח"כ יהיה שלהם וכמ"ש והיאך מצי האפטרופוס לתרום והיא קושיא גדולה לפמ"ש וצ"ל דכיון דגם הבעלי' משלחן גבוה קא זכו בחלק שלהם ועיין במלמ"ל פי"א ממעה"ק והארכתי בזה בתשוב' לברר הדברים וא"כ ממילא שפיר הפקירו הב"ד ונתנו להאפטרופוס ומה ששלהם אחר שהקטירו הרי הוא כזכו מחדש ומ"ל שלחן גבוה או קנו מהדיוט ועכ"פ בעת ההפקר הי' מופקר הדבר לגמרי וז"ב מאד: