והנה במ"ש למעלה לחלק בהפקר ב"ד הפקר דלא נעשה קנין תורה כל שמדאורייתא נקנ' בקנין אחר עד"מ קנין מעות אף דחז"ל עקרו לקנין אבל איך אפשר לומר דלא יהי' קנין כלל הא מ"מ מה"ת קונה מעות בזה מיושב קושיא עצומ' שהקש' השערי משפט סי' רמ"ה בהא דכותב נכסיו לאחרים והיו בהן עבדים דאם הי' רבו שני כהן אוכלין בתרומה והקש' כיון דמתנת שכ"מ אינו רק קנין דרבנן איך אוכלין בתרומ' הא הרמב"ם כתב פ"ט מתרומו' דאם מכר הכהן פרתו לישראל ולקח הדמים אף שעדיין לא משך הלוקח הרי זה אסור להאכיל' תרומה שד"ת מעות קונות הרי אף שמדרבנן עדיין לא קנה כל שמהתו' קנה אינו יכול להאכילו תרומ' וה"ה בזה דמה"ת לא קנה השני ולפמ"ש א"ש דמתנת שכ"מ דהתור' לא אמרה דלא לקני וכל שחז"ל אלמו אמירה שלו יעשו שיהי' קונה באמיר' א"כ נעשה קנין תורה אבל כאן שרצו לעקור קנין תורה ל"ש שנעשה קנין תורה כמי שאינו וז"ב מאד ובזה ישבתי לנכון מה דהקשה המהר"ם מלובלין בסוכה דף מ"ד בהא דס"ל לר' יוחנן דערב' יסוד נביאים ומברכינן אדרבנן והרי ר' יוחנן ס"ל בדף מ"ז דלולב רק יום אחד לברכה דעל דרבנן לא מברכין ולפמ"ש א"ש דבאמת הא דמברכין על דרבנן אמרו בשבת דף כ"ג בשביל דכתיב לא תסור ולפ"ז בשלמ' ערבה דהיא מצוה מחודשת מפי הנביאי' שייך לא תסור ונעש' תורה ומברכין אבל בלולב דמה"ת רק יום אחד ואם מברך ביום שני הי' עובר על ב"ת וא"כ אף דרבנן תקנו זכר למקדש ואינו עובר על ב"ת כמ"ש הרשב"א בר"ה דף ט"ז אבל איך שייך שיברך אשר קדשנו במצותיו וצונו דהא אדרב' מה"ת אינו רשאי ליטול ביום שני ועכ"פ של תורה לא הוה ודו"ק ומה דאמרו שם דרב סבר כל שבעה מצות לולב דאמר המדליק נר של חנוכה צריך לברך ולפמ"ש אין ראיה דנר חנוכ' היא תיקון חדש יש לומר דעיקר ראיה היא דכל שמפסקי לילות מימי' צריך לברך כל שבעה כמו בנ"ח דעיקר מצות' בלילה ומפסקי ימים מלילו' ואף שדחוק בלשון באמת לא מסתבר דר"י יסבור דנ"ח א"צ לברך כלל ואף דבריטב"א כ' כן לפענ"ד מ"ש יותר מסתבר ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל״א סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
