שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל׳ סימן ג׳

ובזה נראה דכל הראיות שהביא הסמ"ג מהאי סמיא דא"ל שמואל אי נאמן לך כבי תרי זיל אפקה וכן מבת ר"ח דאמרה ידענא בהאי איתתא דחשודה אשבועה ולא גערו בהם וע"כ דמותרין להעיד לאפרושי מאיסורא היינו משום דכיון דאם מהימן ליה כבי תרי נאמן בעדותו וכן בבת ר"ח דקים ליה בגווה דלא משקרא והאמין לה שוב היו מותרים וגם מצווים להעיד כל שיש תועלת להם בעדותן וז"ב. איברא דלפ"ז צריך להבין ראיית הסמ"ג מהא דאמרו בגיטין דף נ"ד דבא ואמר ס"ת שכתבתי לפלוני אזכרות שבה לא עבדתי לשמן והרי שם אמר לו דאינו נאמן על ס"ת רק להפסיד שכרו וא"כ לא היה שם לאפרושי מאיסורא ואפ"ה לא גער בו. ובאמת שבלא"ה יש לדחות ראייתו משם דמלבד די"ל דשם לא הוציא ש"ר על אדם אחר רק על עצמו ופשיטא דאינו לוקה עפ"י עדות עצמו ועל הס"ת לא הוציא ש"ר דח"ו לא נגרע מקדושתה כלום כל שאינו נאמן להפסיד ס"ת. אך כוונת הסמ"ג יש ליישב דבאמת אם היה בידו הס"ת עדיין היה נאמן נמצא בשעה שבא להעיד היה מקום לקבל עדותו ואח"כ בשאלו אותו ואמר שהוא ביד לוקח שוב כבר העיד עדותו ומה הועיל בגערתו בעת ההיא ודי בענשו אותו שהפסיד שכרו ובדבר שבממון שהפסיד לחבירו אף במלקות דאורייתא אמרינן משלם ואינו לוקה וכמ"ש הפנ"י ר"פ איזהו נשך דף ס"ב ע"ש ומכ"ש במלקות דרבנן שזה אינו מלקות דאורייתא וכמ"ש הסמ"ג שם מכ"ש שדי בעונש זה וא"ל דהתשלומין נתחייב משעה שכתב שלא כהוגן ואינו בא כאחת דז"א דבאמת אינו נאמן להפסיד ס"ת ורק על שעת ביאתו לב"ד אנו דנין וא"כ פשיטא דדי לו בממון בלבד. איברא דלפ"ז במה דאמרו שם אח"כ גבי גוילין שבה לא עבדתי לשמן דאמרינן מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן להפסיד ס"ת וקשה כיון דשם נאמן שלא עבד לשמה שוב אין בא כאחת ושוב ראוי ללקותו מכות דרבנן. אך ז"א דשם כיון שנאמן גם על ס"ת שוב הוה לאפרושי מאיסורא ונאמן בעדותו ושוב יכול להעיד וכמ"ש. ובזה י"ל דלכך שאל ס"ת ביד מי ותמה הרא"ש כיון דנאמן גם כשהוא ביד לוקח למה שאל ס"ת ביד מי ולפמ"ש א"ש דשאל לו דאולי לא היה ביד הלוקח והיה ראוי לגעור בו דאין בידו כעת לעבד שלא לשמה ושוב לא היה נאמן בעדותו למאן דבעי שיהיה בידו וע"ז חידש לו דמתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן להפסיד ס"ת ושוב נאמן בעדותו ויש לפקפק בזה עכ"פ הדין אמת לפענ"ד נכון. ומדי דברי זכור אזכור מ"ש הפ"י בחידושיו בכתובות דף כ"ב שע"א נאמן מה"ת לעדות אשה עגונה והביא מהספרי לא יקום ע"א באיש שדרש ר"י דאבל קם הוא לעדות אשה והנוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' נ"ג החזיק בזה לעמוד ברזל דהך דספרי היא דרשה גמורה והרי הסמ"ג כאן הביא הך דספרי ואפ"ה כתב שם בהדיא לענין להשיא אשה אינו נאמן מן התורה רק מדרבנן וע"כ דס"ל דהך דספרי היא אסמכתא בעלמא או דר' יוסי פליג על ר"י וצע"ג: