והנה במה שהארכתי למעלה בענין מלקות במקום מיתה עומדת כעת ערב חג השבועות תרט"ו נתתי אל לבי במה שהאריכו התוס' בסנהדרין דף ל"ג דלמה לא דריש רבא ג"ש דרשע רשע והא בכמה מקומות מצינו הך דרשא דרשע רשע ע"ש שנדחקו דרבא אמר לא צריך לזה הדרשא ולפענ"ד בפשיטו' דהנה באמת צ"ב כיון דהג"ש דרשע רשע נתקבלה א"כ למה נחלקו רבנן על ר"י וס"ל דמלקו' בשלשה דבשלמא בכ"מ שנחלקו יש לומר דכיון דגז"ש אין אדם דן מעצמו רק שלמד מרבו וזו לא למדה מרבו אלא כאן דהגז"ש דרשע רשע נתקבל א"כ למה לא דרשו חכמים זאת ולכך אמר רבא דלענין שיהי' בכ"ג גם לר"י לא נתקבל ורק דאמרה מכח סברא דמלקות במקום מיתה עומדת וא"כ לכך חכמים חלקו ע"ז ואדרבא בזה מובן היטב מחלוקת חכמים ור"י דגם חכמים ס"ל דמלקו' במקום מיתה עומדת והיינו כפירש"י דמיתה זו קנסה עליו התורה רק דס"ל דכמו דבד' מיתות יש חמורו' וקלות כמו כן הך מלקות הם הקל שבקלו' ולכך סגי בשלשה דדוקא למיתה חמורה אף שמהקלות היא כיון דיש בה איבוד נפש בבירור הצריכה התור' כ"ג אבל מלקו' דאף דהוא ג"כ מיתה לפעמים אבל אינו ברור א"צ רק שלשה:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ל׳ סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.