שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ו סימן ג׳

ובזה ישבתי לנכון הא דאמרי אחריות דנפשי' קביל ומשמע דאם היו עוד יורשים ל"ש לומר דאחריות דנפשיה קיבל ובאמת אינו כן ועיין בחידושי ריטב"א מ"ש בזה ולפמ"ש א"ש דבאמת הקשה השעה"מ לשיטת המבי"ט הנ"ל א"כ מ"פ הש"ס בב"ב בנכסים שנפלו כשהיה גוסס הא דעתו של אדם קרובה ויכול להקנות אף דבר שלבל"ע וכתבתי בחידושי דע"כ לא קאמר המבי"ט רק בבן אחד אבל בבן אצל בנים ל"ש זאת דמ"ש דקרוב לזה יותר מלזה ע"ש ולפ"ז כאן דעיקר הוא משום דדעתו של אדם קרובה לכך ע"כ מיירי דאין כאן רק אותו בן בלבד ודו"ק היטב כי הוא חריף. ואגב אומר דדברי רש"י שם בד"ה טובת הנאה במה שסיים דאין ללוקח בה כלום דלא הי' זה שלוחו צ"ע ולא ידעתי כוונתו ולמה האריך כ"כ וצ"ע בשטמ"ק. שוב אחר זמן רב מצאתי בשו"ת מהראנ"ח ח"ב שפלפל בענין השאל' הנ"ל והעלה כמ"ש ושמחתי: ומדי דברי זכור אזכור במ"ש עה"ג חו"מ בש"ע סי' רי"א על דברת הש"ך שם ס"ק ב' דאם אמר שדה זו שאני לוקח הוה דבר שלבל"ע אע"ג דאמר זו וכתבתי בזה"ל דדבריו תמוהין דאדרבא בשדה זו מגרע גרע וע' בש"ס שם ע"ב ובתוס' ע"א ד"ה בהאי ובמהרש"א שם ודו"ק: