שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ו סימן י״א

שוב ראיתי ברמב"ם פ"ו מערכין הל"ג שכ' ראיה דמתורת נדר חל על דשלבל"ע ממה שהאומר לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר דחייב לקיים נזירותו ולפמ"ש המלמ"ל אין ראיה דזה לא מקרי דבר שלבל"ע דאינו רק מחוסר זמן וממילא חל עליו תורת נזירות בשלילה שלא ישתה יין ולא יטמא למתים ושלא יפרע ראשו וא"כ אינו מחוסר מעשה רק זמן. ומיהו בלא"ה דברי הרמב"ם שם תמוהים בראיה זו ועראב"ד ומלמ"ל וגם י"ל דמשכחת לה דמחוסר מעשה שאם כבר נטמא למת דאז א"א לו להיות נזיר. ובזה יש ליישב קושית הראב"ד דהא שאני התם דהוא בידו ולפמ"ש משכחת לה בכה"ג דכבר נטמא למת ואין בידו עכשיו לקבל הנזירות רק לאחר שיטהר ושוב הוה מחוסר מעשה ודו"ק היטב: