שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ה סימן ח׳

והנה חידושי הרשב"א אינו ת"י אבל כפי מה שהביא הוא דבריו נ"ל דא"ש דבאמת בשנים הו"ל מילי גם וענין נתינה דהא עשאם שלוחים שיתנו ואיך יתנו לאחר והא לענין הנתינה לא התחיל השליחות כלל כיון דלא בא מיד הבעל לידם רק שהם כתבו וחתמו אבל בשלשה לענין נתינה שפיר יוכל לומר דעשאן ב"ד והרשה להם לתתם ע"י אחר ובזה ל"ש חזרה שליחות אצל הבעל דבשלמא לענין הכתיבה ע"כ לא עשה אותם ב"ד דהרי צוה להם שיכתבו בעצמם ועשאם עדים דמסתמ' לא יצוה לב"ד שיכתבו וא"כ לענין נתינה שפיר י"ל דעשאן ב"ד ובכה"ג ל"ש לומר דחזרה שליחו' אצל המשלח וז"ב. ובזה נרא' דלכך באומר אמרו יש להכשיר דאומר אמרו עשאן בפירוש שלוחים שיאמרו לאחרי' א"כ ל"ש לומר דהו"ל מילי דהא חזרה שליחו' אצל בעל דבשעה שעשו לאחרי' יוכלו לומר עשינו כאשר צויתנו ורק מטעם דלא הוה לשמה כמ"ש הרמב"ן בזה יש להחמיר ודו"ק היטב כי לפענ"ד מובטחני כי יש לו פני' בהלכה. והנה בג"פ שם דקדק על מ"ש רש"י בגיטין דף ע"א ע"ב בהא דאמר הא אמר תנו נותנין מני ר"מ היא דאמר מילי ממסרן לשליח ופירש"י דבשני' הטעם משום בזיון וגם דפירש דמילי דממסרן לשליח היינו שדרך ארץ לעשו' שליח בדברי' ודקדק הוא דרש"י נראה דמפרש משום בזיון וזה כאביי אבל רבא מפרש משום דמילי לא ממסרי לשליח וגם מ"ש רש"י דדרך ארץ נראה דתלוי בדרך ארץ ובדף כ"ט פירש"י דאין כח בדברי' למסרן לעשו' לשליח ובמחכ"ת לפענ"ד דברי רש"י נכונים דלר"מ דס"ל מילי ממסרן לשליח הוכרח רש"י לתת טעם דדרך ארץ לעשו' גם בזה שליח ובזה נחלקו ר"מ ור"י וכמ"ש בראשית דבריו לכך הוכרח רש"י לפרש דטעמ' דר"מ משום בזיון דמשום מילי אפשר לפרש לר"מ דהוא ס"ל דאף במילי ממסרן לשליח וע"כ דלכך בשנים בעינן שיכתבו בעצמם משום בזיון וז"ב ופשוט: