שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״א סימן ו׳

והנה בשנת תרט"ז עש"ק בהר אמר לי המופלג מוה' יוסף שורשטיין ני' בהא דאמרו אי שקל מרא דהאי תורא וכו' אם שהתה מעל"ע כשרה לא אפסדי' לתורא והיא תמוה דהיאך נודע אם הי' שוהה מעל"ע דלמא לא היה יכול לשהות מעל"ע והמפרשים נדחקו. ואמר הוא דהאי אריתא דדלאי הי' בור ברה"ר ואם לא שחטיה הי' ממנ"פ טוב לבעל השור דאם הי' שוהה מעל"ע הי' כשר ואם לאו הי' צריך בעל הבור לשלם לו אבל עכשיו דשחטו יכול בעל הבור לומר אלמלא לא שחטתי' היה שוהה מעל"ע ולא הי' טריפה. ולכאורה דבר חכמה הוא. אבל באמת אם נימא דגם בשהה מעל"ע צריך בדיקה כהבה"ג אכתי מחוייב לשלם לו בעל הבור דיכול בעל השור לומר אתה ודאי עשית בור וכיון דיש חבט בפחות מעשרה הו"ל בור ודאי ואם לא שחטתי הי' ספק אם שהה מעל"ע ואת"ל שהה דלמא הי' טריפה בעת בדיקה ובס"ס מוציאין ממון ואף אם נימא דאין מוציאין ממון בס"ס כאן דאתחזיק חיובא שהרי הבור ודאי ויש ס"ס אולי הי' חייב שוב הו"ל אתחזיק חיובא וס"ס לחיוב פשיטא דחייב וא"כ לא הפסידו ובאמת קשה למה לא אמר ר"נ אם הי' שואל ואמרו לו הלכה א"צ בדיקה והיה כשר לגמרי ובזה אינו רק ספק אחד שמא הלכה או לא מיהו י"ל דכל שס"ל לר"נ דיש חבטה בפחות מעשרה לא נסתפק ר"נ כלל דודאי לא היתה יכולה ללכת דהחבט לא הי' מניחה ללכת רק לשהות מעל"ע אולי דהיתה יכולה. ובזה מיושב גם קושית דו"ז הגאון ז"ל די"ל דגם לעמוד פסיקא לי' לר"נ דלא היתה יכולה דהחבט קשה מאד רק לשהות מעל"ע ביסורים היתה יכולה ועינינו רואות באם חלילה איש נופל קשה לו לעמוד וללכת יום או יומים והוא על המשכב. ובזה מיושב מה דהביאו התוס' ד"ה אם הנך דינים כאן ודו"ק ועפ"י. אמנם כ"ז להמדבר הנ"ל אבל גוף הדברים דאריתא דדלאי הי' בור ברה"ר לא נהירא דאריתא דדלאי מצינו בכמה מקומות בש"ס דלא הוה בור ברה"ר והי' נעשה לדלות מים להשדה: