ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב מה שהקשה המהרש"ל ובשי למורא סי' א' וכבר קדמם הרשב"א בהא דאמרו בב"ק דף צ"ג בתוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה דשמואל אמר דאינו נוטל אלא פחתא ומוקי בלא נחית לאגרא ומשמע אף בנחית לאגרא וקשה כיון דפחתא וחסר קצת א"כ אף שזה לא חסר מ"מ מגלגלין עליו את הכל ולפמ"ש א"ש דכאן לא שייך לומר שמצאה הקפידא מקום לנוח דגוף הספינה לא נחסר במה שנהנה זה ורק שפחתה אבל עכ"פ הוא לא היה לו במה להקפיד ואין מגלגלין עליו את הכל וכמ"ש ויש להוסיף עוד דדוקא היכא שהנאה באה ע"י החסרון כמו בשחרורא דאשייתא דהנאתו בא לו ע"י החסרון שנתקלקל הבית משא"כ כאן דהוא מקרה מבחוץ וא"כ כל שמשלם לו פחתו סגי ואין מגלגלין עליו את הכל דהרי לא נהנה ע"י פחתו של זה וכעין מ"ש התוס' לענין תחב לו חברו דהנאתו באה לו ע"י חסרונו ע"ש. ובזה אמרתי ליישב דברי הרמ"ה שהביא הנימוק"י בפ"ב דב"ק שכתב דקי"ל כמ"ד משום שאי' ולכך אי בעל הקרקע הי' שם משתמש בתבני וציבי דלא שייך שאיה שוב חייב לשלם זה מה שהפסיד לו משום שחרורית הבית וטפי לא ומשמע דלא ס"ל דכל שחסר קצת מגלגלין עליו את הכל והדבר תמוה דהא בש"ס משני משום שחרורי דביתא ומשמע דבשביל השחרורא מגלגלין עליו את הכל וגם בסי' קנ"ג בטור משמע משם דהרמ"ה סובר דחייב לשלם כל ההקפדא יתירה והיינו משום דמגלגלין עליו את הכל והרי הרמ"ה לא ס"ל דמגלגלין עליו את הכל וכבר האריך בזה השעה"מ בהלכות גזילה פ"ג ה"ט ע"ש שהאריך. ולפמ"ש אתי שפיר דכבר כתבתי דכל הטעם דמגלגלין עליו את הכל משום דכל שחסר קצת מצאה הקפידא מקום לנוח ולא שייך לכפות על מדת סדום. ולפ"ז זהו דוקא כשיש כאן חסרון שנתכוין לחסרו בידים אבל כאן דבאמת ר"י ס"ל דביתא מתבא יתיב לי' וא"כ אין כאן חסרון ורק דאנן לא קי"ל כר"י וכל שמשתמש בתבני וציבי יעיין בעצמו מה שחסר הבית ויתקנו א"כ ניהו דצריך לשלם לו מה שחסרו אבל במה יחול הקפידא עליו כשיצטרך לשלם לו כל מה שנהנה הא באמת זה נהנה וזה לא חסר פטור וקפידא אין כאן וכמ"ש וז"ב בטעמו של הרמ"ה. ומעתה זהו שם כל שכבר נבנה הבית אבל שם דמיירי שזה בנה בית שפיר ס"ל לר"י דהדר בו צריך לשלם לו מה שחסרו משום שחרורא דאשייתא ומגלגלין עליו את הכל ושם לא שייך לומר דלא חסרו כלל משום שאיה ומשום ביתא מיתבא יתיב דאם לא בנאו כלל בודאי לא הי' לו חסרון כלל וא"כ כל שחסרו משום שחרוריתא דאשייתא מגלגלין עליו את הכל וז"ב מאד ועיין בים התלמוד ובמפרשי הים בסוגיא שם ודוק. ובזה מיושב מה שהקשה השעה"מ שם דלשיטת הרמ"ה דאין מגלגלין עליו את הכל א"כ מה פריך בב"ק דף צ"ז אלא הכא מי ניחא ליה דנכחיש עבדי' והא אכתי פטור עכ"פ מדמי המלאכה דניהו דחסרו אבל אין מגלגלין עליו את הכל. ולפמ"ש אתי שפיר דגם הרמ"ה מודה שכל שחסרו משלם לו את הכל והנה הב"ח הקשה בסי' שס"ג בהא דאמרו התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה דפטור ודוקא שלא בשעת מלאכה הא בשעת מלאכה חייב וכדאמרו בב"ק שם וכ"כ רבינו ובטוש"ע סי' שס"ג ולמה נקטו דוקא בעשה בו מלאכה הא אף אהדקי' באנדרונא סתם חייב כל שבטלו ממלאכה כמבואר סי' ת"כ סי"א וה"ה כאן הא בטלו ממלאכת רבו ועיין קצה"ח סימן שס"ג שנדחק בזה.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״ב (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
