שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ע״ט (ו׳)

ובזה נסתלקה קושית התוס' דהא הו"ל מיתה לזה ותשלומין לזה דז"א דאדרבא זה כוונת הש"ס ודוק היטב עכ"ת דבריו היקרים. והנה אם אמנם דפח"ח אבל תמהני מאד דלפענ"ד אין התחלה לקושיתו על הרמב"ם דאטו הרמב"ם פטר בשביל טמון הרמב"ם כתב דחייב משום שכן דרך לעשות בגדיש והיינו דה"א דפטור שלאו אורחיה ופטור וקמ"ל דחייב וא"כ אין מקום לפטור גם בעבד כפות רק משום דקלב"מ לא משום טמון. ולחיבת פה קודש דבריך הנעימים אמרתי לכוונתך דדוקא גדי דרך להיות בגדיש ואף שהוא כפות אורחיה בהכי למען לא יברח משא"כ עבד כפות אין אורחיה בהכי והו"ל טמון ופטור אבל אכתי אין מרפא דשפיר פריך אטו תורא דקטיל עבדא מי לא מחייב דעל הגדי הסמוך דאורחיה מהראוי שיתחייב דלא שייך בזה טמון ומה לי להאריך בזה הא כן מבואר בתוס' ד"ה והוה וכן הוא שיטת ר"ת דברישא קמ"ל דחייב ולא מקרי טמון ובסיפא קמ"ל רבותא דאף דהוא אורחי' לגדי מכל מקום פטור וע"כ לא זכיתי להבין קושייתך וא"ל דעכ"פ קשה מאי מקשה הש"ס דלמא באמת הפטור משום טמון בסיפא ומנ"ל להקשות להש"ס דלמא למ"ד משום ממונו יסבר דזה מקרי טמון ולא הוה אורחיה דא"כ יקשה אמאי ברישא חייב והא הוה טמון. מיהו י"ל דסברתך היא כך דברישא שהגדי כפות ועבד סמוך זה מקרי אורחי' משא"כ בסיפא דעבד כפות וגדי סמוך לא מקרי אורחי' לגבי עבד וממילא גם הגדי אף שסמוך ויכול לברוח מכל מקום לאו אורחי' מקרי דגדי אין בו דעת לברוח אבל כ"ז דחוק דא"כ מכ"ש היכא דהגדי כפות דלאו אורחיה היא ואמאי ברישא חייב. דרך כלל חפשתי בכל עז ליישב דבריך היקרים ולא מצאתי. גם מ"ש לפרש דהקושיא היא דא"ה מאי קמ"ל היינו דל"ל הטעם בגדי דפטור משום טמון ת"ל דפטור משום קלב"מ ג"כ לא הבינותי דהא איכא נ"מ טובא דמשום קלב"מ חייב לצאת ידי שמים ואי תפס לא מפקינן מיניה משא"כ אם פטור משום טמון אף בידי שמים פטור ואף לפמ"ש המהרש"ל דע"כ לא דמחויב לצאת ידי שמים ואי תפס לא מפקינן מיניה רק היכא דלא עבדינן החומרא אבל במקום דעבדינן החומרא פטור אף לצי"ש ועיין קצה"ח סי' כ"ח מ"מ נ"מ טובא דכאן פטור אף לצאת ידי שמים בשביל דהוא טמון. וגם לא הבינותי דאיך שייך למפטרי' משום טמון כל שהצית אש בגופו של עבד והגדי סמוך לו הא ראה שהגדי סמוך לו וע"כ לא שייך הסברא דטמון רק אם לא הצית אש בגופו של עבד והא דלא ראה העבד והגדי כלל משום דלאו אורחיה שיהיה בגדיש ולא חשיב עליהם דכל דמדליק בגדיש חבירו הא דפטור לאו משום טמון מפטר רק דכל דלאו אורחי' פטור מצד הסברא כמ"ש התוס' בב"ק דף ס"ב וא"כ לא שייך טמון כל שהצית בגופו של עבד. וע"כ לפענ"ד דבריך לא ברורים כ"כ ודוק.