שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ע״ז (ג׳)

ובגוף סברת ר"י דזמנו של שטר מוכיח עליו יש לומר דהכוונה היא דבאמת עדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד דמי והו"ל כהעידו שהיום נעשה הדבר כך וכך זמנו של שטר מוכיח עליו ודו"ק ועיין קצה"ח סי' למ"ד מ"ש כעין זה ויש להאריך בזה ודו"ק ועיין ב"ש סי' קמ"ד ס"ד ולפמ"ש יש ליישב ודו"ק ועיין שעה"מ פ"ח מגירושין ה"א ואין הזמן מסכים לעיין בו. עוד יש לומר דבאמת צ"ב מה בכך שזמנו של שטר מוכיח עליו הא אבעיא לן בכתובות דף כ"ד אם אכולה מלתא קא מסהדי או דלמא אמנה שבשטר קמסהדי וא"כ עכ"פ יש לומר דעל זמן שבשטר לא קא מסהדי וצ"ל כיון דזה גוף הענין של השטר הו"ל כמו בהוחזקו שני יב"ש דאמרינן דמעידין על כל הענין כמ"ש התוס' וה"ה לענין זמן שצריכין לדעת מאיזה זמן נשתעבד ולפ"ז שפיר מחלק הרמ"ה דבמקום שיש לומר דהזמן היה צריך לדעת מאימתי התחלת הזמן התנאי ניהו שהי' לו לכתוב באופן אחר עכ"פ העדים אינם מעידים על זה ול"מ שטר אף שכתוב בו הזמן. ומעתה זהו בשאר שטרות אבל בגיטין דודאי צריך להיות בו זמן בודאי מעידים על זה ושפיר אמרינן בכל ענין זמנו של שטר מוכיח עליו ודו"ק