ומעל' פלפל בחכמה בענין ספרי יחידים שלא נעשו לקרות ברבים והביא דברי הש"ע או"ח סי' קנ"ג סעיף יו"ד ומג"א שם סק"ב כ' דמש"ס ב"ב ומבואר בחו"מ סי' רמ"ח משמע דס"ת אפי' של יחיד לא מזדבני י"ל דכוונת הש"ס לאו משום איסור רק משום דמנהג העולם להקפיד על מכירת ס"ת לכך לא הוי בכלל נכסי והמג"א שם כ' סמך למנהג העולם שמוכרין ס"ת משום דלב ב"ד מתנין ומעל' הביא דברי ס' בית לחם יהודא וס' יד הקטנה שמחלקים בין כותב ס"ת דאפי' יחיד אסור למכור ובקונה ס"ת מותר ובס' ברכי יוסף יו"ד סי' ע"ר חולק על הבל"י ובבאה"ט או"ח סי' קי"ג ס"ק י"ט בשם שו"ת גינת וורדים מיקל במכירת ס"ת בזה"ז ויעוי' ביו"ד סי' רנ"ט ס"ב בהג"ה ובש"ך שם ובסי' ע"ר בש"ך ובטו"ז יו"ד סי' רפ"ב ס"ק י"ב ויעוי' במג"א סי' קנ"ג ס"ק ג' ובפרמ"ג באשל שם ס"ק כ"ב כ"ג ע"כ נראה פשוט דבנ"ד רשאים השלשה אנשים למכור את הס"ת להחבורא הנ"ל ובפרט שנמצא טעותים הרבה ולא שילמו עדיין את דמי' זה ת"ד מעלתו והנה הדברים נכונים ופשוטים שיכולין למכור את הס"ת ויפה כתב מעלתו:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ע״ה (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
