שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ע״ג (ג׳)

והנה חפשתי בב"ח שהרגיש בזה ורצה להעמיסו בכוונת הרא"מ ליישב בזה קושית הב"י והמעיין יראה שנדחק מאד שנראה לפענ"ד בזה דבאמת צריך ביאור דמה בכך דליתא בבריא אמאי לא יועיל בשכ"מ דבשלמא בבריא צריך ענין הקנאה והלואה אי אפשר להקנות משא"כ בשכ"מ דעשו דבריו ככתובים וכמסורים א"כ מדוע לא יועיל ואף דגם הקנין ל"מ בבריא מכל מקום ראוי שתועיל וכמו לענין אמירה לגבוה דעדיף ממסירה להדיוט וכמ"ש הר"ן בנדרים דף כ"ט בסוגיא דבר פדא דהוה כמעכשיו ע"ש וה"ה בזה. אך נראה דביאור הענין כמ"ש הר"ן והובא בב"י סי' רנ"ג לענין מדור פלוני בבית זה דל"מ בשכ"מ ולא אמרינן דהו"ל כאומר תנו שטר זה לפלוני דהו"ל כאילו כתב ומסר לו וביאר הר"ן דבשלמא התם דהו"ל קנין במה שצוה לתת השטר רק שחסר עוד הכתיבה והמסירה אמרינן דדברי שכ"מ ככתובין וכמסורין משום טירוף הדעת דהו"ל כהשלים הענין שכן דרך השכ"מ לקצר באמרים ובמעשה משא"כ כאן דדירה בבית הו"ל דבר שא"ב וא"כ אין מקום לומר דהו"ל כאילו אמר דבר חדש תנו ביתי לפלוני כדי שידור בו דזה ענין אחר מה שלא אמר וזה לא אמרינן גבי שכ"מ ע"ש ובהה"מ ולפי זה גם אנן בדידן נימא דזהו הכוונה דבשלמא כל מה דאיתא בבריא בקנין א"כ השכ"מ אמר בדרך המועיל רק שחסר הקנין אמרינן דאמירתו הוה כקנין אבל אם ליתא בבריא א"כ מה יועיל מה דדבריו ככתובין הא לא התחיל כלל בדרך שיועיל וז"ב. ובזה מיושב היטב קושית התוס' דהא איתא בבריא ע"י הודאה לפלוני או שמקנה מטלטלי אגב מקרקעי. ולפמ"ש אתי שפיר דלעשות קנין חדש מה שלא אמר הש"ס זה אין מועיל כלל וכמ"ש לענין ידור פלוני ושפיר מקשה הש"ס על ידור פלוני מהלואתי לפלוני. ומעתה אתי שפיר דזה שמשני הש"ס דהואיל דמועיל ע"י מעמ"ש וא"כ הלואתי לפלוני הוא בדרך קנין רק שחסר האמירה במעמד שלשתן ובשכ"מ סגי בזה.