הרמב"ם פ"ג ממלוה ה"א כתב דאלמנה בין ענייה בין עשירה בין בשעת הלואה בין שלא בשעת הלואה וכו' וכלם תמהו עליו דמנ"ל גם בשעת הלואה. ולפענ"ד דק"ל קושית התוס' דאמאי לא פריך לשמואל מהמשנה דאין ממשכנין הא אחרים ממשכנין ולשיטת הרמב"ם ל"ק די"ל דמיירי בשעת הלואה ולכך דוקא אלמנה אין ממשכנין אבל אחרים ממשכנין בשעת הלואה וא"כ לא קשה. איברא דלפ"ז מה מקשה ר"י מלא תחבול בגד אלמנה הא של אחרים תחבול דלמא קאי בשעת הלואה. אמנם ז"א דהרי הקרא קאי סתמא ואף שלא בשעת הלואה וא"כ משמע הא אחרים תחבול אף שלא בשעת הלואה וא"כ גם מהמשנה שפיר מקשה דלמה לא פריך מהמשנה וא"כ עדיין קשה קושית התוס' דלמה לא פריך מהמשנה.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ע״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.