שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ס״ב (ו׳)

והנה בהך דפת שאפאה עם הצלי דאסור לאכלה בכותח שנדחקו הרי"ף והקדמונים דהא ריחא לאו מלתא היא אמר אלי החריף מהר"מ מיזיש נ"י די"ל לפמ"ש התוס' בע"ז דף י"ב ד"ה אלא בורד והדס שהקשו דהא בבת תיהא אמרינן דריחא לאו מלתא הוא וכתבו דשאני וורד והדס דעיקרא לריחא קיימא ואף אם לאו לריחא קיימא מ"מ בע"ז אף שלכד"ה אסור משום דלא כתיב אכילה וה"ה בב"ח דאף שלכד"ה אסור ולוקה משום דלא כתוב בהו אכילה א"כ גם ריחא מלתא היא עכ"ד. ואני אמרתי בזה דהא דבב"ח אף שלכד"ה אסור דוקא כל שכבר נעשה בב"ח אבל כאן בעת שאפאה עם הצלי לא הי' בב"ח והריח לאו מלתא אז א"כ אח"כ כשרוצה לאכול עם כותח למה יאסר וז"פ וברור. והנה עוד רצה לחדש בהא דאמרו לר"י דח"ש אסור משום דחזי לאצטרופי אין הפירוש שיחזור ויאכל עוד ח"ש רק דלפי מה דאמרו בחולין ק"ג דר"י אמר אכל חצי זית והקיאו וחזר ואכלו חייב דהרי נהנה גרונו בכזית א"כ משכחת לה דיהיה שיעור שיאכל ויקיא ויחזור ויאכל עד שיהנה גרונו בכזית וע"ז רצה לחדש דביוה"כ דבעי ככותבת שתתיישב דעתו א"כ ל"ש חזי לאצטרופי דשם בעינן שיהנו מעיו בככותבת וזה לא אפשר דאף שיחזור ויקיא עכ"פ לא יהיה רק חצי שיעור ובזה רצה ליישב קושית התוס' ביומא דף פ"א שהקשו למה אצטריך קרא דכל חלב הא שייך משום חזי לאצטרופי ולפמ"ש נ"מ לענין יוה"כ. והנה אמרתי לו דהא כל חלב מרבה קרא ח"ש ובחלב די כזית ולמה לי קרא וגם גוף הדברים שיכול לחזור ולאכול אחר שיקיא מה יעשה בח"ש דגזל דגם זה אסור משום ח"ש דחזי לאצטרופי וכמ"ש הסמ"ע סי' שמ"ח בשם הה"מ וגם בהנאה שכתב הה"מ פ"ח מאיסורי מאכלות דהוא מכח ח"ש דשם ל"ש זאת: