שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ס״א

ארשום מה ששלחתי לאחד מארץ הגר ולא החזיר לי התשובה וע"כ ארשום כפי העולה על זכרוני. מה ששאל באחד שנדר מדבר אם אסר על עצמו שלכד"ה. הן אמת הדבר מפורש בעירובין דף ל' הנודר מן הככר מערבין לו בה וכו' ואפילו אמר עלי נעשה כאומר שלא אטעימנה ופירש"י ז"ל דלא אסיק אדעתיה אלא דרך הנאתה וכן מצאתי במחנה אפרים ה' נדרים סי' כ"ז שכתב כן בהדיא ע"ש. והנה בהא דמבואר בנדרים דף נ"ב הנודר מן הענבים מותר ביין מן הזיתים מותר בשמן אמר קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם אסור בהן וביוצא מהן ולכאורה תמוה דהרי אמרו בפסחים דף כ"ד דכל איסורים שבתורה אין לוקין עליהם אלא כדה"נ אר"ז אף אנן נמי תנינא הנודר מן הזיתים ומן הענבים סופגין את הארבעים הא מתאנים ורמונים לא מ"ט לאו משום דלא אכיל כד"ה הרי דמשקין היוצאין מהן מותר משום דשלא כדה"נ וא"כ בנודר דלא נדר רק כד"ה למה יהיה אסור אמנם לכאורה ז"א דהרי בזיתים וענבים משקין היוצאין מהן כד"ה ושפיר אמרו במשנה דאסור אמנם הרמב"ם כתב בפ"ט דבכל הדברים משקין היוצא מהן בספק וקשה דהא הוה שלכד"ה ובמשנה דקדק דוקא בזיתים וענבים ומזה ראיה ברורה למ"ש זקני הח"ץ ז"ל סי' ח"י דדחי לסוגיא דפסחים הנ"ל והעלה דעיקר כסוגיא דחולין דף ק"כ דכל משקין כיוצא בזיתים וענבים דטעכ"ע דאורייתא והפ"י בפסק חדש האריך לדחות סוגיא דחולין והעלה דעיקר כסוגיא דפסחים והרי מדברי רבינו מוכח דלא כוותיה והרי רבינו שינה מלשון המשנה וע"כ דס"ל דטכ"ע דאורייתא בכל המשקין וערלה שאני כמ"ש אא"ז הח"ץ וכן עיקר ומצאתי במחנה אפרים ה' נדרים סי' ל"ג שהרגיש בדברי הרמב"ם האלו והביא סוגיא דפסחים ולא הרגיש שהסוגיא דחולין כסוגיא דפסחים הנ"ל ודוק היטב: