שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ס׳ (ג׳)

והנה בזה צריך אני להעתיק מ"ש בתשובה זה רבות בשנים במקוה ע"ג נסרים שמטמא טומאת מדרס איך הדין אם יש נקב המטהר כשפה"נ אם בטל ג"כ טומאת מדרס והרב השואל הביא שמצא בס' ח"ס דהנקב אינו מבטל טומאת מדרס אמנם בספר אחר מצא דכל שבטל טומאה חמורה בטל גם טומאת מדרס. והנה מצד הסברא מה שייך ביטול לענין טומאת מדרס סוף סוף דורס עליו והנקב אינו מבטל הדריסה. וראיה ברורה לזה ממה שהקשה הלבוש באו"ח סי' תרכ"ט לענין נסרים אפילו הן משופין והקשה דהא חזי למדרס והט"ז שם ס"ק כ' האריך בזה והרי י"ל דמיירי שיש נקב כשפ"ה ובטל מתורת כלי ושוב אינו ראוי למדרס וע"כ דאינו ענין לטומאת מדרס שוב ראיתי הדבר מבואר בתוס' יו"ט בכלים פכ"ד מ"ד ד"ה והבאה במדה דאם אירע קלקול ונתבטלו שאר טומאות מ"מ טמאה מדרס והוא משנה מפורשת רפ"כ דכלים ע"ש ודוק ועיין פט"ו מ"ו שם בתויו"ט ד"ה אנקטמין אמנם מצאתי לכאורה משנה מפורשת להיפך והוא בפי"ט מכלים משפלת שנפחתה מלקבל רמונים ר"מ מטמא וחכמים מטהרים מפני שבטל העיקר בטל הטפילה ועיין תויו"ט מ"ש שם בשם הרמב"ם ואף דלפמ"ש הר"ש שם לפרש אינו מוכח זאת דשאני התם דהכא נעשית להשתמש בצד הלז ואח"כ מהפך לה להשתמש בצד אחר א"כ בטל כל עיקר התשמיש וכן נראה מהרמב"ם פ"כ מכלים הי"א ובכ"מ ובמלמ"ל שם וכ"כ הרמב"ם בהדיא פ"כ מכלים ה"א הובא בתויו"ט שם ודברי הרמב"ם ותוי"ט כאן צע"ג. ומצאתי בתו"ח פי"ח הנ"ל שהרגיש בזה ונהניתי מאד ועפכ"ב מכלים מ"ד אמנם בכ"ז לא נוכל לדחות משנה מפורשת הנ"ל ולפירוש הרע"ב והרמב"ם שם דכל שבטל העיקר בטל הטפילה ובפרט שטומאת נסרים משום דחזי למדרס אינו מוסכם וכאן מונח גם כן על הקרקע ובטל טומאת מדרס והוה כמו שבנאו בבנין כיון שעיקרו נעשה לשמש עם הקרקע וע"כ אם נוכל לעשות כמ"ש מעלכת"ה שיטלו הטבלא מע"ג הקרקע ויניחו שם אבנים ושאר התיקונים כמ"ש מעכת"ה מה טוב ואם לאו יוכל להניח המקוה כמו שהוא ואולי גם לכתחלה יניחה כמו שהוא בכדי שלא להוציא לעז על שטבלו עד עתה והנני בזה הדו"ש באהבה: