שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן מ״ו (ג׳)

ונתתי לבבי אל דיין האמת זה אשר צריך להיות שותף להקב"ה ובצדקתו הלך עתה לחקור ולדרוש בנדון הגט אחר בי דינא שהי' לפניו אם שם לבבו אל שבעה הדברים אשר מנאם הרמב"ם ז"ל ואם איפוא על מה לא חקר ודרש בטרם צוה להכריז על שמו דהגט פסול ואת גזירת דר"ת השליך ארצה. ואמאי לא שם לבבו אל דברי רבא כתובות דף ק"ב דלא לידון אינש כו' והוא בטרם הלך לחקור ולדרוש זרק רשפי אש גידופים וחרפות עלי בפומבי בעיר וואש ארהעל איך הרהבתי עוד להקל בכבודו והיא קלא דלא פסיק גם היום שם בעיר וואש ערהאל גם הרב דק' אשר בכנפי החסידה מועף ביעף על עגלת הקיטור באהן להיות חד מבי דינא התפאר בדרך לפני כמה אנשים דנסיעתו לפסול את הגט ואת הוראתי. ואם יכחשו דייני הצדק את אלה אני בעצמי אכריז דהגט פסול גם בטרם הלך לאסוף בי דינא שמה בעיר הערמאנשטאדט הזהיר אותו איש הנאמן המפורסם לירא וחרד החריף מוה' נחמי' ראדמאן דיזהיר מאד שמה בגביות העדים. כי זה ידוע ומפורסם דכמעט כלם מחללים שבת בפרהסיא ומגלחים זקנם ופסולי עדים המה. ואת הנעשה שמה לא ידעתי כי בסודם לא באה נפשי ואני לא סמכתי ח"ו על העדים דשם להקל על ידם. רק אף לפי עדותם ליכא חששא לענין יחוד וגט בע"כ. יראה רבינו הדר"ג אשר רוח אלקים בקרבו להוציא לאור תעלומות. הנה הב"ד הזה בטלו את הגט. והעמיקו עצה להסתיר טעמם ולא חשו לכמה חששות דאיכא בין פסול ובטל. הנה אם טעמייהו דנמצא שינוי בשמו או שמה או בשם העיר והנהר. לא אוכל להבין. הלא המה לא ראו את הגט מעולם גם לא ידעו נוסח השמות ואיך מלאו לבבם לבטל הגט ולהשליך דברי אדונינו רבינו הדר"ג לעפר. וגם הגאון דק' גו"ו הסכים עמדי דהגט כשר. ועכ"פ בטרם הכריזו דהגט בטל היה להם לשלוח טעמם ונימוקם אל הדר"ג ולשאלו על מה הכשיר את הגט לבוא מכשול על ידו. ועוד הא אני כתבתי בהכרזה שלי ויש רשות לכל אדם לראות אותם כי המה באמתחתי. האם אמר אחד מהם אלי להראות אותם. ואח"כ הי' להם להכריז דהגט בטל. ואם טעמם מחמת היחוד מה ענין שמיטה אצל הר סיני. ואם טעמם משום גט בע"כ של האשה הלא מדאורייתא מתגרשת אף שלא מדעתה. ועוד דאם נתגרשה ח"ו בע"כ אטו אינה מגורשת היא הלא מבואר במרדכי פרק האומר אם קידש אשה על אשתו שקידושין חלין. ועוד הא אני כתבתי בהכרזה דנתברר דליכא חששא דבע"כ ואיכא תרי להדי תרי ואולי נודע להם עתה דבר חדש דהגט בטל ע"י זה. כי אין קץ ותכלית לערמימות ושקר. ובפרט שם בעיר הערמאנשטאדט עמדו לפניהם עדים אשר יעידו כל מה שרוצה וא"כ איפוא דנודע להם עתה דבר חדש אמאי לא הרגישו ב"ד צדק זה. אמאי העלים דבר חדש זה עד עתה. האם לא יכירו את העוכר הזה. אשר כל מגמת לבבו הערמה לפסול את הגט. וכל זמן שירגיש פרוטה אחת ביד המתגרשת לא ינוח ולא ישקוט ליקח הכל מידה. ועוד אם נתחדש דבר אחד לבטל הגט אמאי הסתיר דבר חדש זה בעת הייתי בעיר הערמאנשטאדט לגבות עדות על הכל ועל מה לא הזכיר זה דבר החדש בהתנצלות שלו. ואני בשום אופן לא אוכל להבין דרכם בקדש של ב"ד צדק זה. והנה אני שמעתי דגם הידוע העיד בין שאר העדים ונגבה ממנו עדות ואני לא אוכל להבין דרכם של ב"ד צדק זה היאך קבלו אותו להעיד. חוץ ממה שמפורסם דהוא אחד מעושי המלאכה בליל שבת במלאכת הדפוס וביום שבת הוא שולח על הבי דואר לכל צד ופנה מכתבים שלו גם נתגלה קלונו אשר קיבל מהאשה כמה מאות זהובים לפסול הגט. וכל עין רואה דרכי ומעללי האיש המרמה הזה וחוץ מכל אלה הלא הוא הי' השליח להולכה ואחר נתינת הגט הוציא לעז בכמה פסולים וחדא מהם דהי' גט בע"כ. עכ"פ לא ימלט דלא חל עליו גזירת דר"ת כמו שהסכים גם הרב דק' אונגוואהר ומבואר בתשובת הר"ן אם עבר על חדר"ג עבר על איסורא דאורייתא והיאך קבלו עדות מעוכר זה. וניהו דמהני התרה לגזירה דר"ג בבי עשרה כמבואר ביו"ד סי' של"ד בהגה"ה אטו הי' לו התרה ועוד הא גזירת ר"ת היה שיהיה לעולם ולא מהני התרה כמבואר שם. ועתה אדונינו רבינו הדר"ג ישפוט נא על כל אלה. ואני אחזור ואשלש אם יש איזה חשש בגט הזה אפילו חשש כל דהו. ח"ו לחוש על כבודי מוטב שאהי' עלוב בעולם הזה ולא לניצוח כוונתי. אך אני עומד ומשתומם מאד. מה זה דנולד עתה לבטל הגט הלא על שמות העיר הנה גם אני ידעתי ומכיר בשמות אלו הערמאנשטאדט סעבי נאדיסעבען. ושם הנהר הנקרא בפי הישראלים הוא סירבין ושם הנהר בפי וואלכען סעבי נלאי והאותיות לאי לאו משם העצם אלא שימוש. ואם יהי' יסודתם של הב"ד על שינוי השם יפקוד אדונינו רבינו הדר"ג על איזה רב לגבות עדות מעדים נאמנים ע"ז. או לגבות עדות על העדים מהערמנשטאדט אם לא פסולי עדות המה. ואם נולד להם דבר חדש לבטל הגט הלא אני הייתי שמה מתחלה ועד סוף ואני ידעתי את הכל. האם חשוד אני ח"ו להתיר א"א לעלמא. ואני בלב נשבר אתפלל רבש"ע אשר לפניך נגלו תעלומות לבב איש ואיש הושיעה נא שיתגלה האמת ושלא יבא ח"ו מכשול על ידי. ואני על משמרתי אעמוד בעינים מיחלות על דברי קדשו לצוות את אשר לעשות. אלה דברי הנעלב עבדו ותלמידו הקטן שבקטנים זאב וואלף הלוי חונה פה והגליל.