שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן מ״א (ו׳)

ודרך אגב ארשום מה שפלפל שם בדברי הירושלמי רפ"ו דתרומות אי הפרשתו מקדשתו והאריך בזה בשם הגאון מוהר"ש סרליין וגם הוא פירש בהם ועיינתי בפירוש הר"א מפולדא ומדברי כלם נלמד דפירוש הירושלמי דהפרשתו מקדשתו היינו בעת ההפרשה נתקדש בקדושת תרומה וח"א מתנתו מקדשתו דהיינו בשעת נתינה ובאמת שכ"כ הקרבן אהרן בפירושו לת"כ לענין קרן וחומש והובא במלמ"ל פ"ז מתרומות ה"א והמלמ"ל כתב דחס להזכיר זאת והנך רואה דכ"כ כל הגדולים ומהתימה איך המהרי"ט אלגזי לא הזכיר דברי המלמ"ל הנ"ל. ובאמת שלפענ"ד היה נראה דהפלוגתא בירושלמי הי' דהרי באמת הרמב"ן בשרשיו להמצות שורש י"ב כתב דיש שתי מצות בתרומה ומעשרות ההפרשה והנתינה ליד כהן דבהפרשה יצא מידי טבל והנתינה לכהן הוא מצוה אחרת א"כ יש לומר דבזה פליגי דזה ס"ל דמשעת ההפרשה נתקדש בקדושת התרומה וזה ס"ל דאמת דנעשה תרומה דהיינו להפקיע מידי טבל ויש עליו חומר איסור תרומה אבל מ"מ קדושה אין בה רק בעת הנתינה כנלפענ"ד לפום רהיטא ודו"ק