ביוה"ב העבר עלה על דעתי דלהפוסקים דשאר ענויים מלבד אכילה ושתיה אינו רק מדרבנן לא נודע מתי תקנו זאת ולפענ"ד אחר החורבן של בית מקדשינו וכיון שט"ב אסור בכל ענויים מדרבנן תקנו גם יוה"כ שאסור באכילה ושתייה מה"ת תקנו שיאסור בשאר ענויים שיהיה זכר לחורבן בהמ"ק שאם הי' לנו בהמ"ק והכה"ג היה מקריב קרבנות הי' לנו כפרה ע"י הקרבנות ועכשיו יהיה זכרון לחורבן שלא נשאר לנו כפרה ווידוי שפתינו תהי' כפרתינו וכן הרגשתי במ"ש הפייט לאחר שהזכיר מה שהי' הכה"ג עושה בעת עבודתו ביוה"כ מה נהדר הי' הכה"ג ואמר אח"כ אבל עוונות אבותינו החריבו וזכר אח"כ היום שאסור בחמשה ענויים ומשמע דהחמשה ענויים מלבד אכילה ושתייה הוא מדרבנן לאחר החורבן ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן מ׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.