שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ד׳ (ו׳)

והשבתי בלי עיון בספר שזכרני שהשעה"מ בהלכות תפילין הרגיש בזה וראיתי בספרו שהרגיש בזה אבל לא על התוס'. אך לפענ"ד נראה דע"כ לא שייך לאו שאין בו מעשה רק בל"ת דאמרינן דבעינן דומיא דלאו דחסימה והיינו כיון שאפשר הל"ת שיהיה ע"י מעשה אם כן ל"ת שאין בו מעשה לא חייבה התורה אבל בהשמר דגבי עשה כל שאמרינן שהתורה רצתה שיעבור על העשה בלאו היאך שייך שלא ילקה כיון שאין בו מעשה הא אדרבא הוא לוקה על שלא קיים העשה שנצטווה לקיים ובפרט לפמ"ש הרמב"ן בתורה בפרשת יתרו דלכך העשה דוחה ל"ת לפי שהתורה רצתה שיקיים העשה שציונו ואם כן כל שהתורה אמרה שהוא בלאו שוב הו"ל ראוי להיות שילקה אף שאין בו מעשה דהא זהו עיקר חיובו שיקיים המצוה וכל שלא קיים לוקה.