שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ל״ג (ג׳)

ובזה מיושב מה דקשה לי טובא דמה יענה הב"ח למ"ש התוספת בכתובות דף י"ט בהא דר"ל מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו והקשו בתוס' הא יש לו מיגו דאי בעי טוען מזויף ותירצו דירא פן יבאו עדים ויכחישוהו הרי מבואר כקושית התומים ולפמ"ש אתי שפיר דשם למ"ד מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו קא אתינן עלה וא"כ שוב יקיים השטר ע"פ ולא שייך הפה שאסר לדידיה ורק מכח מגו קא אתינן עלה ומיגו לא שייך דירא פן יכחישוהו משא"כ למ"ד מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו מטעם פה שאסר כמ"ש בהדיא בסי' פ"ב ושפיר לא שייך כאן ענין שטר כלל וכמ"ש. ובאמת אף לפמ"ש הש"ך בסי' ק"ח לחלוק על הרמב"ן דהפה שאסר לא עדיף ממיגו א"כ יש לומר דה"ט דחולק על הב"ח כאן. והנה התומים כתב להש"ך ג"כ קשה מה מיגו הוא דאם יטעון מזוייף יכחישוהו העדים וכתב דיכול לטעון א"י אם השטר נכתב באמת ושאלני עלם משכיל מפה דאשתמיטתי' דברי התוס' הנ"ל דכתבו דלא שייך מזוייף דירא פן יכחישוהו. ולפמ"ש אתי שפיר דאין ראיה ממ"ד מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו לדידן דקיי"ל דצריך לקיימו ואף אם נימא דפה שאסר הוה נמי מיגו מ"מ מיגו דאי בעי שתק אמרינן וז"ב ובחידושי אמרתי בזה דבאמת בלא"ה דברי התומים תמוהים דמיגו דא"י לא מקרי מיגו כמ"ש התוס' בפרק השואל דאין אדם עושה עצמו ברצון מסופק. אך נראה דכל הטעם דהוא משום דאז נראה שטענת התובע יותר אמת מאחר שזה טוען א"י. ולפ"ז למ"ד צריך לקיימו א"כ נאמן לטעון פרוע א"כ לא שייך לומר דא"י לאו מיגו הוא דזה אינו דכאן אינו נראה טענת התובע טענה דהא גם אם היה מודה בשטר היה יכול לטעון פרעתי וא"כ שוב א"י טענה. ומעתה שם דאזלינן למ"ד מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו שוב לא שייך מיגו דא"י ואין אדם עושה עצמו ברצון מסופק ומזויף לא היה יכול לטעון דירא שמא יכחישנו. ובזה פירשתי בחידושי מ"ש התוס' בשם רש"י דפירש במק"א דמה"ת אינו נאמן לטעון מזוייף והיינו דכוונת התוס' דלא שייך הפה שאסר דכבר נתקיים השטר אף בהודאת פיו בלבד ועיין רש"י שביאר כן בהדיא דשוב אינו נאמן לומר פרוע ולא שייך כאן הפה שאסר דכיון דהוחזק כבר השטר בב"ד והוא מבואר כמ"ש ולכך שוב אינו נאמן אח"כ בטענת פרוע דהו"ל מיגו למפרע כל דלא שייך הפה שאסר ויש להאריך בזה. וליישב דברי התוס' במ"ש די"ל דלכך אינו נאמן משום דשטרא בידך מה בעי וכתבו זאת דא"כ באמנה מא"ל ועיין במהרש"א שהאריך שם ולפמ"ש היה מקום ליישב ואכ"מ להאריך. שוב ראיתי בשערי משפט שכתב ג"כ דיש לומר דנאמן אף לאחר כ"ד דלא שייך כאן שטרא בידך מה בעי דכיון דהי' לו מיגו דמזוייף לא חש להשהותו ודחה זאת דכיון דהיה יכול לקיימו שוב לא הי' לו להשהותו ע"ש. ולפמ"ש א"צ לזה דהפה שאסר עדיף ממיגו וכמ"ש הרמב"ן ותמהני שלא הזכיר מדברי התוס' הנ"ל דמבואר בהדיא דשייך הסברא דשטרא בידי מה בעי אף דיש לו מיגו ולפמ"ש אתי שפיר דזה דוקא למ"ד דא"צ לקיימו וכנ"ל ודו"ק ולפ"ז בהך דינא דט"ז יש לומר דלאחר כ"ד שוב אינו נאמן ודו"ק היטב בכל מ"ש.