שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ל״א (ו׳)

והנה מדי עברי על הסוגיא שם ובתוס' שם ד"ה חורש בשור וחמור שכתבו דעיקר איסור בדבר שתיעבתי הוא בדבר שניכר התועבה אבל בישול בשבת ל"ש כל שתיעבתי שאינו ניכר התועבה דהא יכול להיות שנתבשל בחול ע"ש ובמהר"ם שיף בזה נראה לפענ"ד ליישב דברי הלבוש באו"ח סימן תרמ"ט שפוסל אתרוג המורכב משום דנעבדה בו עבירה ונמאס לגבוה והט"ז שם הקשה עליו כמה קושיות ולפענ"ד סברת הלבוש היא דניכר האיסור והתועבה שהרי אתרוג המורכב הכל יודעין שהוא מורכב שאין תואר האתרוג המורכב כמו האתרוג העצמי לא בגידול ולא בהדרו ובכה"ג מקרי כל שתיעבתי שפירש רש"י בחולין שם דאף בנעשה ע"י גוי או קטן מ"מ מקרי נעבדה בו עבירה ולפ"ז ל"ק מהני אוונכרי דאף דגזל אסור לב"נ אבל לא ניכר העבירה וכן ל"ק מהא דצריך קרא בכלאים לגבוה די"ל דמיירי דלא ניכר ההרכבה והוא דומה לאחד מהמורכב ממנו וא"כ לא ניכר התועבה מיהו ז"א דהרי שם דאוכל גוף הכלאים שייך כל שתיעבתי כדפריך הש"ס בחולין שם. מיהו שם אמר דנלמד מכלאי בהמה וא"כ שפיר אצטריך קרא שיהיה מותר להדיוט דאל"כ אסור להדיוט ג"כ. מיהו ז"א דל"ש לומר דכל עיקר הקרא לא איצטריך רק לענין זה שיהי' מותר להדיוט. אמנם נראה דצריך קרא לכלאים מה שנולד מן הכלאים דבזה לא ניכר הכלאים ואינו אוכל הכלאים עצמו כנלפענ"ד. ומה שהקשה ממה דמבואר בסי' י"א דהמשתחוה לפשתן נטוע כשר לציצית שהרי נשתנה והרי נעשה בו הרכבה לפמ"ש א"ש דכל שנשתנה הרי לא ניכר התועבה. ומ"ש הט"ז שכאן נשתנה ג"כ ונעשה אתרוג בריה חדשה לפמ"ש א"ש דאדרבא עי"ז שנשתנה ניכר שאינו אתרוג ובזה יש לומר מ"ש תט"ז מקרא דכלאים ות"ל דהו"ל נעבדה בו עבירה דהנה כבר נודע מ"ש התשב"ץ שיש הרכבה שכונית והרכבה מזגיות והנה בכלאים יש ג"כ שע"י ההרכבה נעשה בריה חדשה וזהו הרכבה מזגיות וכעין הפרידה שנתמזגו הכחות ויש רק הרכבה שכונית וא"כ אותן כלאים שלא נתמזגו להיות הרכבה חדשה כ"א שיש בו חלק משור וחמור וכדומה זה ל"צ קרא דהא היא גופא הכלאים אבל הכלאים שנתמזג הכחות והו"ל נשתנה גמור ע"ז צריך קרא ודוק היטב. וראיתי בשו"ת הגאון מוהרח"כ ז"ל שבהשמטות לאו"ח כתב ג"כ ליישב דברי הלבוש כעין דרך זה אבל לא דבריו דבריי יע"ש ומה שהקשה שם מבכורות י"ד הדלה הגפן ע"ג תאנה דפסול לנסכים משום דבעי שלא ישתנה והקשה ת"ל דנעשה הרכבה ולפמ"ש א"ש דביין הבא מכח הדבר ונשתנה פשיטא דל"ש כל שתיעבתי וז"ב כשמש: