שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ל״א (ג׳)

ובזה נראה ראיה לפירוש הראשון של רש"י דאם נימא כאידך לישנא דקאי על כל שלוח הקן דלתסר אף כשמשלחה דנאסרה באותה שעה א"כ י"ל ג"כ אותה סברא דלא נאסרה רק בעת השילוח ובהתחלה הי' עדיין היתר כיון שנטלה ע"מ לשלחה דעכ"פ אמאי פשוט לי' טפי כאן מקידושין גבי צפורי מצורע וכמ"ש ודוק. וגוף דברי הנוב"י הנ"ל תמוהין מתוס' ביצה דף ד' ד"ה ותנן דגם שם יבש ביבש הוא ואפ"ה מותר מה"ת ואולי שם כיון שאינו אסור רק ביו"ט בכה"ג מותר לבטל מה"ת ודו"ק. עוד נ"ל בישוב קושית התוס' דלמה אמר בכאן סברא פשוטה דלא אמרה תורה שלח לתקלה ובקידושין מצריך קרא. ולפענ"ד נראה עפ"י מה שיש ליישב קושית השעה"מ והנוב"י הנ"ל דמה תקלה יש הא בטל ברוב ומותר לבטל איסור לכתחלה.