ולפמ"ש יש לומר דבאמת הבערה מותר ביו"ט משום דכתיב ביום השבת וממעט ביו"ט אבל בזה פליג ר"ע דדוקא לצורך היתר משום דכתוב ביום השבת אבל לומר בזה מתוך לא ס"ל דהוא ס"ל דדוקא באוכל נפש עצמו הותר מתוך אבל במה שאינו אוכל נפש בעצמו זה לא הותר בשביל מתוך וז"ב. ובזה מיושב מה דדייק רבא דש"מ הבערה לחלק יצאת ונדחקו רש"י ותוס' דאף שללאו יצאת עכ"פ לאו הוא והו"ל לא תעשה ואסור ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הא דממעט מקרא דביום השבת יש לפרש אם שאינו מלאכה כלל ביו"ט ומותר אף שאינו לצורך אוכל נפש כלל או שאינו ממעט רק לצורך אוכל נפש דאם אמרינן דלחלק יצאת א"כ אדרבא בא להחמיר דהא שאינו חייב רק בעשה הרבה מלאכות כאחת וא"כ חידוש היא דחדשה תורה להקל ביו"ט ואין לך בו אלא חידושו רק לצורך אוכל נפש בלבד אבל מתוך לא אמרינן בו אבל אם נימא דללאו יצאת א"כ יצא להקל שאינו כשאר מלאכות שוב ממילא מהראוי לומר דכל שהותר ביו"ט לגמרי הותר.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן ל׳ (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.