שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן כ״ח

הנה בהושענא רבה שנת הר"ת היה רוח סערה והשלאקין של הסוכה שלי נתקו אחור וכמעט שלא נפלו וע"כ ההכרח לקשרם אחר אכילה באופן שלא יוכלו לפתוח אח"כ והנה לעת ערב אמרתי בלבי כי יש לי סוכה אחרת אשר לא מסוככה אולי אוכל לקחת הסכך מהסוכה הלז להניח על הסוכה הלז ובהיותי בזה נפל ברעיוני דבר אולי אסור לקחת הסכך מהסוכה הלז לסכך בהם סוכה אחרת וכאשר באתי לתת עין בטוש"ע סי' תרל"ח בזה לא מצאתי דבר ולא חצי דבר מזה ואמרתי לכתוב את אשר חדשתי בענינים אלו והנה לענין נוי סוכה דאסורין להסתפק מהם כל שמנה אם מותר לקחתם לסוכה אחרת נראה לפענ"ד דהדבר תלוי בהא דאמרו בשבת דף כ"ב בטעמי' דרב דס"ל דאין מדליקין מנר לנר ואין מתירין מבגד לבגד אי טעמי' משום ביזוי מצוה אי טעמי' משום אכחושי מצוה והנה אם הסוכה כשרה ובא לקחת הנוי לסוכה אחרת הדבר פשוט דיש בו משום ביזוי מצוה ואכחושי מצוה ואם הסוכה נפסלה אז ליכא משום ביזוי מצוה ואולי גם אכחושי לא שייך בזה ועיין שו"ת הרא"ש כלל י' שכתב דקי"ל משום אכחושי מצוה והט"ז ביו"ד סי' ער"ד ס"ק ד' חולק עליו (וגם דלא קי"ל כרב רק כשמואל דמדליקין מנר לנר) וכבר הארכתי בחידושי להלכות חנוכה לבאר כל הסוגיא בזה וגם בחידושי ליו"ד שם. ומעתה נעתיק עצמינו לבאר בענין הסכך הנה לפענ"ד נראה כיון דעל הסוכה חל שם שמים ולשיטת ר"ת כל הצורך להכשר סוכה בין עצי סוכה ובין הנוי אסור מקרא דיליף מחג לד' כשם שחל שם שמים על החגיגה כן חל על הסוכה ולפ"ז כיון דחל עליו קדושה ובקדושה נראה לפענ"ד דאם נימא כשיטת הרמב"ם דגם על הדפנות חל שם שמים מהקרא ועיין סי' תרל"ח בטו"ז שם וא"כ על אותה הסוכה חל שם שמים ונתקדשה ואיך יקח הסכך ויעשה לסוכה אחרת הא כבר נתקדשה כאן ובמה יפקע קדושת הסכך והדפנות מהסוכה הלז ובפרט כיון דבשמיני אינו רק ספק ומיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן א"כ בשלמא באותה סוכה שכבר נתקדשה ותיכף בבא המועד חל ש"ש על הסוכה אף שכעת אינו רק ספק הא כבר נתקדשה אבל אם מניח אותו על סוכה אחרת שמא הוא חול ואנחנו מפקיעין הסכך מקדושתו ודומה לזה כתב הגאון בנוב"י לענין קדושה הנטפל לקדושת השם וכל שנקדרו נשאר בלי קדושה דהנטפל אין לו קדושה בעצמותו ע"ש וה"ה בזה דכל מעלת הסכך ביום השמיני הוא משום דנטפל לקדושת כל השבעה שחל שם שמים עליו ולפ"ז זהו כשהיא במקומה אבל אם נקח הסכך והרי הסכך בלי צירוף הדפנות אין בהם קדושה כ"כ וא"כ דלמא חיל הוא ומפקיע הסכך מקדושתו. ובזה יש ליישב קושית התוס' בשבת דף כ"ב בהא דאמרו שם דנוי סוכה אסור משום ביזוי מצוה ועצי סוכה משמע דמקרא ילפינן ובשבת דף מ"ה משמע דמשום מוקצה למצותו.